היפוטוניה וגמישות יתר, גמישות יתר אצל ילדים, גמישות יתר במפרקים, טיפול מדעי וחדשני במוטוריקל.

מוטוריקה, יציבה, אורטופדיה והשמנת-יתר ילדים, נוער ומבוגרים

אייל ציוני (MA)​

היפוטוניה טיפול בילדים/ טיפול בגמישות יתר/ היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים/ גמישות יתר במפרקים, טיפול בשיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) המדעית והמובילה!  

היפוטוניה טיפול בהיפוטוניה לילדים/ היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים עשוי להביא לתוצאות, רק בתנאי שייעשה בראייה מערכתית, כזו המתייחסת למגוון הביטויים של ההפרעה על ההתנהלות המוטורית הגסה והעדינה, לצד ההשלכות על היציבה (עמוד השדרה) והמנח האורטופדי של הגפיים!

היפוטוניה וגמישות יתר, טיפול בגישה מדעית ומובילה: הידע המחקרי שלנו בהפרעת היפוטוניה ילדים (כולל גמישות יתר במפרקים), ניסיוננו הקליני הרב ומבחר ענק של כלי טיפול חדשניים שפיתחנו, אלה ועוד מאפשרים לנו להעניק לילדכם את ה-טיפול המערכתי, המתקדם והיעיל ביותר שניתן להציע כיום עבור היפוטוניה וגמישות יתר (ולקויות נלוות…)! אז לפני שנתאר את כלי הטיפול הייחודיים במוטוריקל , נפתח בשתי הגדרות קצרות למושגים טונוס שרירים ו-היפוטוניה אצל ילדים: 


טונוס שריר (muscle tone)– טונוס (מתח שריר/ מתח שרירים) מוגדר כהתנגדות של שריר להארכה פסיבית או מתיחה, כתוצאה מהתמדה (אינרציה) פיזיקלית, כיווץ שריר רפלקסיבי ו/או קשיחות אלסטית (מכנית) פנימית של השריר ורקמת החיבור. הגדרה נוספת, מוחשית יותר עבור טונוס שריר, מדברת על כיווץ/ מוכנות/ פוטנציאל של השריר לקראת פעולה, או יכולת של שריר להתנגד לכוח כלשהו המופעל עליו פרק זמן מסוים, מבלי לשנות את אורכו (מתח שריר, זוכרים?). טונוס שריר אינו גורם קבוע, הוא משתנה בין ילדים וכן אצל אותו ילד/ מבוגר בזמנים שונים ובמצבים שונים ונשלט ע"י מרכת העצבים המרכזית. כך לדוגמא, טונוס השרירים מביא את כפות הרגליים שלנו למנח plantar flexion/ point במהלך שנת הלילה וגם להגדלה מובהקת של עקומה/ לורדוזה צווארית* (מוטיב השמיכה הקצרה) והגדלת לורדוזה מותנית (פחות מובהקת) ולהתהוות בעיות יציבה עם השנים.

*ההשערה המדעית שלנו ביחס לטונוס הזוקפים הצוואריים (מתגבר בשלבים מסוימים של שנת הלילה, השינה העמוקה יותר), היא הצורך של מרכזי המוח הגבוהים לפתוח נתיב אוויר (Airway) כדי לאפשר נשימה חופשית בזמן השינה ולמנוע סגירת אותו נתיב אוויר (דבר שעלול לגרום לקוצר נשימה).

במצב של טונוס תקין, השרירים מכווצים בעת מנוחה במידה המאפשרת למפרקים 'להתקבע' בתנוחה המבוקשת לפעולה הנדרשת (מוכנוּת טובה לתנועה), כך שכוח קל נוסף נחוץ כדי ליצור תנועה (תנועות שגרתיות). במצב של היפוטוניה לעומת זאת, השרירים רפויים ותידרש הפעלת כוח נוספת ליצירת אותה מוכנות לתנועה (לפני שתתרחש התנועה).


תוהים מה זה היפוטוניה?

היפוטוניה (Hypotonia/ Benign Congenital Hypotonia)– רמת טונוס שריר בעת מנוחה, הנמוכה מהממוצע. הפחתה בטונוס השריר באה לידי ביטוי במיעוט תנועות (פסיביות תנועתית), קשיים בהתמודדות עם כוח הכובד בעת שימור מנחי יציבה סטטיים, כדוגמת קושי בישיבה זקופה ליד משטח עבודה לאורך זמן (יציבות נמוכה של השלד/ המפרקים) או קושי בעמידה זקופה גם לפרקי זמן קצרים, התעייפות מהירה של השרירים בעת פעילות הדורשת התמדה (כדוגמת הליכה ממושכת). סימפטומים שכיחים נוספים כוללים כניסה למנחים יציבתיים חריגים כמו ישיבת w ילדים, כלומר, מנח רגליים הפוך מזה הקיים בישיבה מזרחית: ירכיים מצויות בסיבוב פנימה ושוקיים בולטות לצדדים, ברוב המקרים מסובבות כלפי חוץ/ external torsion of tibia (מידע נוסף אודות ישיבת w בהמשך הדף!), הִמַרחוּת/ נוזליות וטווח תנועה עודף במפרקים (גמישות יתר אצל ילדים, המאפשרת בין השאר, הימצאות באותם מנחים חריגים..). להיפוטוניה/ גמישות יתר אצל ילדים השלכות הן על המוטוריקה הגסה והן על העדינה.

ישיבת w אצל ילדים, טיפול בהשלכות האורטופדיות השליליות
ישיבת w ילדים (בתמונה זו, אצל ילד בן 9 המטופל במוטוריקל) בעלת השלכות מוטוריות, יציבתיות ואורטופדיות שליליות לאורך זמן...

חשוב לציין בהקשר הנוכחי, כי היפוטוניה קלה המלווה ב גמישות יתר במפרקים עשויה להפוך למשמעותית יותר, בין היתר בשל הצורך של השרירים להתאמץ יותר, כדי לקבע את המפרקים בתנוחה הרצויה לטובת תנועה, עוד בטרם מתבצעת התנועה (כלומר, גמישות יתר אצל ילדים מעצימה את הסימפטומים של אותה 'היפוטוניה קלה', והילד יחוש/ יתפקד כבעל היפוטוניה משמעותית…)!

 

ראו גם: היפרטוניה (טונוס שרירים גבוה אצל ילדים מתח שרירים גבוה מתח שריר גבוה טונוס שריר גבוה טונוס שרירים גבוה טיפול טיפול בהיפרטוניה).

ואגב, ברוכים הבאים לאתרנו המחודש! אנו שוקדים בימים אלה על העלאה של כ- 120 דפים במגוון נושאים מאתר מוטוריקל הישן!

להצצה באתר הישן, לחצו כאן!

עניין טכני קצר לפני שנמשיך…

 

למה לא השקענו יותר בעיצוב האתר?

קהל היעד אליו פונה האתר הוא הורים המחפשים טיפול מקצועי, מדעי ומוביל לילדיהם (או לעצמם) אחת ולתמיד…! איננו מטפלים ב- היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים באמצעות עיצוב גרפי, אנו מטפלים באמצעות כלים, בעזרת כלי טיפול המתקדמים מסוגם בעולם!

מטרת האתר אינה להרשים את הגולש באמצעים ויזואליים, אלא להציג דבר אותנטי (אמיתי) ולהביא מידע משמעותי וחיוני, מידע שעשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים של בנו/ בתו/ חייו האישיים! שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) הינה שיטת טיפול בעלת תוכן אמיתי/ רציונל מדעי ברור (כשתבקרו בדפים השונים תבינו למה כוונתנו…). בזכות כך, רכשה את מעמדה המוביל בתחום התפתחות הילד… כך שלשמחתנו, העיצוב (במקרה שלנו) פחות רלוונטי… (ברוח הביטוי: 'אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שבתוכו').

עם זאת, אנו שואפים תמיד ליצור סדר טוב יותר בכמויות המידע המשמעותיות, לטובת נוחות, נגישות ויעילות!

 

אתר מוטוריקל לשרותכם כבר למעלה מעשור (2006-2020)!

 

מוטוריקל –  הרבה מעבר ל- פיזיותרפיה לילדים/ ריפוי בעיסוק לילדים או ספורט טיפולי לילדים/ התעמלות טיפולית לילדים!

 רוצים ללמוד עוד על היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים? קיבצנו עבורכם בדף הנוכחי מידע מקיף ומעשי ('בגובה העיניים'). לאחר קריאת המידע בדף הנוכחי, תוכלו לעיין גם במאמר מקצועי מאת אייל על היפוטוניה (כולל מינוחים רפואיים רלוונטיים. כאמור, רצוי להיכנס רק בהמשך לקריאת המידע בדף הנוכחי. *קישור נוסף למאמר מופיע לנוחותכם בתחתית הדף).


המטריה המוטורית* של מוטוריקל

במוטוריקל מעניקים לילדכם "מטריה מוטורית" (כלומר, יכולות מוטוריות גבוהות..) המגנה עליהם מפני שלל האתגרים המוטוריים-ספורטיביים-חברתיים הצפויים והבלתי צפויים של הילדות.

גשם/ מָטַר של אתגרים מוטוריים מלווה את תקופת הילדות בעידן המודרני; טורניר משחקי כדור שנחת על הילד/ה בהפתעה (כרעם ביום בהיר) במסיבת יום הולדת ספורט (דבר נפוץ מאוד כיום: יום הולדת ספורט אתגרי, יום הולדת ספורטיבית, מפעיל יום הולדת ספורט) או בהפסקה פעילה/ בקייטנה; טיול רכיבה על אופניים שאורגן ע"י ועד ההורים הכיתתי, טיפוס על חבלים במצוק במהלך טיול שנתי, משחק 'כיסאות מוזיקליים' בגן, תחרות ריצה בשיעור התעמלות (שיפור סגנון ריצה) או תחרות הורדות ידיים ספונטנית בשעת ההפסקה.. ואיננו מדברים על תפקוד מוטורי יעיל הנחוץ כ"כ במצבי חירום, בכלל זה התמצאות במרחב לילדים, שיווי משקל, כוח שרירים (חיזוק שרירים לילדים) זריזות, מהירות, קואורדינציה ועוד…

המטריה המוטורית שלנו מעניקה לילד ביטחון עצמי (חיזוק ביטחון עצמי אצל ילדים), שקט ורוגע נפשי (חוסן נפשי) ומן הסתם, משפרת/ מעלה גם דימוי עצמי (פיתוח דימוי עצמי אצל ילדים) כשהילד/ה יודעים שהמטריה שלהם צמודה אליהם וניתנת לשימוש בכל רגע נתון! ("כל אתגר, בעזרת המטריה המוטורית נפתר!")

סלוגן מטריה מוטורית מוטוריקל

המטריה המוטורית של מוטוריקל המסייעת בהגשמת ילדוּת שקטה מדאגות 🙂  

(*המטריה המוטורית ® היא סימן מסחר שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!)   

היפוטוניה טיפול בהיפוטוניה לילדים/ היפוטוניה וגמישות יתר, מה הופך אותנו במוטוריקל למומחים ברמה העולמית?

I. הידע המחקרי שלנו: אייל ציוני ערך מחקר מדעי (במסגרת לימודי התואר השני), בשיתוף המכון להתפתחות הילד בקופ"ח מכבי (מחוז דן), בנושא היפוטוניה וגמישות יתר בילדים (ולמידת מיומנויות מוטוריות עדינות…) והציג את תוצאותיו בשני כנסים מדעיים חשובים: כנס בינלאומי במרסיי (צרפת) בנושא מוטוריקה ויציבה, International Society for Posture and Gait Research / ISPGR 2005 וכנס העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו (חיפה, 2004) ראו פוסטר מחקר מצורף.

*ממצאי מחקרו של אייל התפרסמו אף בכתב העת היוקרתי Gait & Posture (גיליון: june 2005).

 

II. כלי טיפול בלעדיים/ דרכי טיפול בהיפוטוניה: אייל פיתח שיטת טיפול מקורית ובלעדית (שיטת מוטוריקל/ 'Adaptive-Load'), בעלת רציונל מדעי ברור וניסיון קליני מוכח. השיטה, שפותחה מלכתחילה לטובת טיפול בהיפוטוניה לילדים/ היפוטוניה וגמישות יתר, הוכיחה את יעילותה הרבה וזכתה להכרה מצד הממסד הרפואי (לאמונם של רופאי ילדים, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק ועוד…). שיטתנו הורחבה בעשור האחרון לטיפול בספקטרום ענק של לקויות מוטוריות, יציבה לקויה, בעיות אורטופדיות ו- השמנת יתר אצל ילדים וזכתה להכרה נוספת מצד הממסד האקדמי: אייל הרצה על שיטתו במכללה האקדמית במכון וינגייט

שיטת מוטוריקל ('Adaptive Load') הוכרה באופן רשמי גם ע"י חברת הביטוח "מדנס" (במסגרת ביטוח אחריות מקצועית רפואית).

 

שיטת מוטוריקל רכשה לעצמה מעמד מוביל בתחום התפתחות הילד בעשור וחצי האחרונים!

 

בהקשר הנוכחי, כל טיפול בהיפוטוניה לילדים נפתח באבחון. אבחון היפוטוניה הנערך במוטוריקל מסתמך על תצפית קלינית, מבדקים פונקציונליים ושאלון הורים! אבחון היפוטוניה מאפשר לנו להעניק את הטיפול היעיל ביותר והמותאם לצרכיו הספציפיים של ילדכם (כשתעמיקו בקריאה בדף, תגלו מגוון ביטויים להיפוטוניה, רובם יבואו לידי ביטוי ברמות חומרה שונות אצל מטופלים שונים).

III. היפוטוניה טיפול בילדים, מערכתי ומקיף/ המענה הרב-מימדי שלנו להפרעת היפוטוניה וגמישות יתר/ גמישות יתר בילדים:

  • חיזוק שרירים מאסיבי (כל שריר בגוף, בכלים מדעיים וחדשניים ובאופן שטרם היכרתם). ילד בעל היפוטוניה זקוק לעתודות כוח, כדי לפצות על הטונוס הנמוך בשריריו, הן בעת שמירה על היציבה והן בביצוע פעולות הדורשות הפעלת כוח כגון הרמת חפצים, גרירה, דחיפה, תפעול חפצים ועוד (במילים אחרות, ילד היפוטוני צריך להשקיע מאמץ עודף/ להתאמץ יותר בכל פעולה שהוא מבצע…). כדי להמחיש זאת ניתן להשתמש באנלוגיה של רכב (גיר אוטומטי) העוצר ברמזור אדום, שמנועו עובד בסיבובי סרק ('טורים') נמוכים. בכדי להתחיל בנסיעה בעת שהאור מתחלף לירוק, על הנהג להרפות מהבלמים וללחוץ (לסחוט) באופן משמעותי את דוושת הגז, לעומת רכב אחר שנהגו רק מרפה מהבלמים (מבלי ללחוץ עדיין על דוושת הגז) והרכב מתחיל בנסיעה/ מזנק ללא בעיה… 

למידע נוסף, ליחצו: חיזוק שרירים לילדים (חיזוק שרירים שרירים רפויים רפיון שרירים רפיון שרירים אצל ילדים חיזוק חגורת כתפיים אצל ילדים חיזוק חגורת הכתפיים ילדים חיזוק חגורת הכתפיים לילדים חגורת כתפיים חלשה שרירים חלשים).

 

תפיסת העולם במוטוריקל: קשה באימונים?-מוטוריקל בחיים
חיזוק שרירים לילדים, חיזוק חגורת כתפיים לילדים
חיזוק שרירים לילדים/ חיזוק חגורת הכתפיים לילדים? ממש מחולל פלאים! השרירן המתוק בתמונה (רק בן 6) נהנה מביטחון עצמי בשמיים, אודות ל- חיזוק שרירים/ חיזוק שרירי הידיים/ שרירי הבטן והגב במוטוריקל

פתאום זה קל… מוטוריקל

גם ילד בעל היפוטוניה וגמישות יתר לתפיסתנו, יכול להתגבר על כל אתגר מוטורי!
חיזוק חגורת כתפיים אצל ילדים? שרירים חזקים, מייצרים מוטיבציה לפעילות, עימה גם הביטחון העצמי נוסק לשמיים 🙂 בתמונה לעיל, אותו ילד בן ה- 6, מגלה לפתע את היכולות הגופניות שלו!

והכותרת שבחרנו להעניק לתמונה זו:

חיזוק שרירים לילדים? מן הכוח אל הפועַל (תרתי משמע 🙂

 *דבר היוצא "מן הכוח אל הפועל", פירושו דבר שבא לכלל מעשה, התגשם, בוצע (מילון אבן שושן).

היפוטוניה, חיזוק חגורת הכתפיים אצל ילדים- חיזוק שרירים מהיר (!) במבחר כלים במוטוריקל

היפוטוניה וגמישות יתר, חיזוק חגורת כתפיים לילדים, חיזוק שרירים לילדים מדעי ומהיר (!) במבחר כלים במוטוריקל

*חשוב לציין, המנח הצווארי בתמונה הנוכחית, נכפה עלינו בתנאי הצילום באולפן…

עד כמה תרגילי חיזוק שרירים לילדים המופיעים ברשת האינטרנט בטוחים?

 

פעמים רבות אנו נשאלים ע"י אנשים/ הורי ילדים המתגוררים במקומות מרוחקים (צפון/ דרום) והמתקשים להגיע אלינו, על חוות דעתנו לגבי תרגילי חיזוק שרירים לילדים המועלים לרשת האינטרנט (סרטונים ב- Youtube, המלצות באתרים של מאמן כושר אישי לילדים וכו').

 

אז אכן, רשת האינטרנט מוצפת במידע וכלים לכל דורש, בהקשר לנושאי בריאות ונושאים הקשורים לתחום התפתחות הילד באופן כללי, וספציפית בהקשר של  חיזוק שרירים לילדים/ חיזוק שרירי הליבה וכן, תרגילי יציבה לילדים.

 

שימו לב, אנו שבים וממליצים להורים לנקוט משנה זהירות הן בתרגילי חיזוק שרירים הנלקחים מהרשת והן בחיקוי תרגילי יציבה לילדים (וגם למבוגרים) מהטעמים העיקריים הבאים:

  • ברמה הכללית, תרגילים רבים כ"כ מוצעים ע"י מאמנים חסרי ידע מקצועי נרחב/ חסרי ניסיון,

  • יציבה היא תחום מורכב מאוד! תרגילי יציבה למבוגרים/ תרגילי יציבה לילדים/ תרגילים לחיזוק שרירים לילדים דורשים הבנה עמוקה בדיסיפלינות שונות: אנטומיה, קינזיולוגיה, ביומכניקה, פיזיולוגיה וככל שמדובר על ילדים,  נדרשת התמחות וניסיון בתחום בעיות יציבה אצל ילדים/ בעיות אורטופדיות ילדים וכן ידע וניסיון בתחום התפתחות הילד (התפתחות תקינה מול התפתחות לקויה, בעיות מוטוריות אצל ילדים , בעיות בשיווי משקל..).

  • גם תרגילים הנראים מוכרים ובטוחים לכאורה, עלולים להיות מזיקים מאוד לילדים! מערכת השלד (עמוד השדרה) והשרירים אצל ילד רכה ועדינה ביחס לזו של מבוגר, יכולת המערכות לספוג עומסים פחותה באופן ניכר. יתרה, ילדים רבים סובלים מ היפוטוניה וגמישות יתר ומתקשים מאוד לייצב את המפרקים השונים בעת ביצוע התרגילים, דבר המגביר לעיתים באופן דרמטי את הסיכון לפציעות!

  • גם חיזוק שרירי הליבה  ותרגילים המבוצעים עם משקל גוף כנגד כח הכובד, מביא אותנו פעמים רבות לביצוע א-סימטרי, שימוש במפרקים לא רלוונטיים לפעולה או שימוש בטווחי תנועה עודפים, דבר בעל פוטנציאל שלילי הן לשלד עמוד השדרה והן ולקמות הרכות (שרירים, רצועות, סחוסים, מעטפות מפרקיות..).

  • מנגנוני הגנה בשרירים (כדוגמת מנגנון גולג'י*) אצל ילדים פחות מפותחים ביחס למבוגרים בהקשר של מאמצים סיזיפיים, כך שיכולתו של הילד לדעת בזמן אמת האם המאמץ עימו מתמודד ברגע נתון נמצא בגבולות הפיזיולוגיים שלו או שמא חורג מהם פחותה!

  • חיזוק חגורת כתפיים אצל ילדים, בדומה לחיזוק שרירים כללי או חיזוק שרירי יציבה, דורש איוזון בין קב' שרירים אנטגוניסטיות (נגדיות), במטרה ליצור איזון תפקודי וכמובן, למנוע פציעות והשלכות יציבתיות שליליות.

  • תרגילי חיזוק שרירים, בין אם מדובר על חיזוק שרירי יציבה או חיזוק שרירים כללי, חייבים להיות מלווים בתרגילי גמישות/ מתיחות, לצורך שמירה על טווחי תנועה פונקציונליים, שמירה על היציבה וכמובן, מניעת פציעות! יציבה לא נכונה בעידן ההייטק נגרמת ברוב המקרים גם מ- קיצורי שרירים נרכשים.  לצורך ביצוע תרגילי גמישות, נדרשת הכרות מדויקת עם צרכיו הספציפיים של כל ילד או מבוגר (מבנה גוף, אופי היציבה שלו, טווחי תנועה ועוד) כדי להתאים את התרגילים באופן מדויק, למנוע פציעות ולמקסם את תוצאות הטיפול. יתרה, מתיחות שרירים הנעשות עם ילדים בעלי גמישות יתר עלולות להיות מסוכנות במיוחד. ברשותנו מבחר טכניקות, המאפשרות לבצע מתיחות לכל שריר/ קב' שרירים, מבלי להגדיל את הגמישות הקיימת ו/או לגרור פציעות כגון פריקת כתף.

  • סיבות נוספות שקצרה היריעה מלפרטן…

*מנגנון גולג'י (Golgi tendon \ organ) – רצפטור בשריר הרגיש למתיחה/ גורם אפרנטי המעורב עם בקרה ומשפיע על טונוס השרירים. אברון/ מנגנון גולג'י הוא קולטן המצוי בצומת שבין השריר והעצב (Neuromuscular junction). בעת שהשריר מתכווץ בפעולה מוטורית כלשהי, מתקבל במע' העצבים מידע מאותו אברון לגבי מידת המתח בשרירים. כאשר עומס מוגזם מוטל על השריר, אברון גולג'י גורם לשריר להרפות, כדי למנוע המשך מתח (טונוס) מוגזם. במילים אחרות, מטרת מנגנון גולג'י להבטיח שעוצמת התכווצות השריר לא תחרוג מהמגבלות המכניות שלו, גורם הגנה פיזיולוגי חשוב מאוד בתפקוד השרירים!

ולסיכום, אל חשש… הגעתם למוטוריקל עם ילד חלש? תקבלו ילד ממש חדש! ☺

  • היפוטוניה טיפול בילדים/ היפוטוניה וגמישות יתר, הקניית יציבות 'שרירית-מפרקית'/ יציבות פרוקסימלית (muscle co-contraction) ראויה: המונח יציבות שרירית-מפרקית מבטא את הקשר שבין מע' השרירים והשלד והוא הפונקציה שמשרתים השרירים בייצוב השלד, בדומה למיתרים המעגנים תורן/ עמוד גבוה באופן אנכי ויציב מעל פני הקרקע. כל מיתר (כבל) מושך את התורן לכיוון שונה וסך כל הכוחות ('מומנטים') שהמיתרים מייצרים כל אחד לכיוונו ('שקול הכוחות') מייצב את התורן איתן על מקומו, כנגד הרוח וכוחות חיצוניים אחרים. באופן דומה פועלים השרירים בגוף, הממלאים תפקיד של הפיכת הגוף ליותר יציב, יותר מבני ופחות 'נוזלי' או פחות 'נמרח'/ 'floppy'. לידיעתכם, גמישות יתר במפרקים, דורשת עבודה משמעותית יותר של השרירים בתפקיד ייצוב! ילד בעל יציבות שרירית- מפרקית נאותה הוא גם ילד רגוע יותר, פחות 'קופצני', ובעל כושר/ טווח ריכוז משמעותי יותר. פעמים רבות ילדים היפוטונים מופנים לבדיקת/ אבחון הפרעות קשב וריכוז, בעוד הסיבה האמיתית לתזזיתיות שלהם או ל'חוסר הקשב והריכוז' (במרכאות כפולות) היא דווקא התעייפות שרירית מהירה ותחושת כאב שרירי/ אי נוחות בהימצאות במנח סטטי (תוך התמודדות רציפה עם כוח הכובד) והצורך לשנות מנח באופן תדיר (הילד עסוק בכאב ובדרכים להפסיק אותו, במקום להיות מרוכז בלמידה). בעיה נגזרת מכך היא הימנעותם של הילדים מפעילויות במנחים סטטיים (הימנעות מפעילות רציפה ליד שולחן, בכלל זה כתיבה/ ציור/ עבודות יצירה…).

לפיכך, יציבות שרירית מפרקית נאותה חשובה ביותר בתפקוד היומיומי ומהווה את הבסיס ליעילות תנועתית אף בענפי הספורט השונים, כגון קליעה לסל בכדורסל או בעיטה לשער בכדורגל! אז לאחר שהבהרנו את החשיבות של 'יציבות שרירית מפרקית' נאותה, נספר לכם כי פיתחנו במוטוריקל מבחר ענק של כלים ייחודיים גם להקניית יכולת זו!

מדוע ילדים וגם מבוגרים נוהגים להתנדנד בכיסא? הפרעת קשב וריכוז? לא בהכרח!

הורים רבים מגיעים אלינו בעקבות חיפוש מילים כדוגמת "ילד מתנדנד בכיסא" או "ילד לא רגוע". חשוב לדעת שלא כל תיאור של "ילד מתנדנד בכיסא" או "ילד לא רגוע" פירושם הפרעת קשב וריכוז בעלת מרכיב של היפראקטיביות (היפראקטיביות טיפול). לא צריך לסבול מ- הפרעת קשב וריכוז אורגנית כדי לבחור להתנדנד בכיסא. הידעתם? התנדנדות בכיסא (תופעה שכיחה מאוד, בקרב כלל האוכלוסיה) ובעיקר הישענות על הקצה הקדמי של המושב (בכיסא בעל 4 רגליים…) תוך העתקת מרכז הכובד לפנים/ היתמכות על הרגליים הקדמיות של הכיסא, עם הרמת הרגליים האחוריות שלו באוויר (ראו תמונה) אינה מקרית כלל. אז מעבר לצורך של הילד או המבוגר המתנדנד בכסא להשיג שינוי תנוחה ויציאה ממנח יציבה סטטי המייצר לאות (עייפות), הבחירה להתנדנד נובעת בעיקר מרצון או צורך (בלתי מודעים, ברוב המקרים) להתגבר על כוח הכובד/ להזדקף/ להתיישר מבלי לשלם מחיר אנרגטי (כלומר מבלי להפעיל את השרירים/ להתאמץ), למה כוונתנו?

ובכן, התנדנדות לפנים בכיסא, מביאה/ מכניסה אותנו באופן אוטומטי* למנח של סיבוב אגן לפנים (Anterior pelvic tilt) דבר המהווה טריגר מיידי ליציבה "זקופה". מדוע השתמשנו במרכאות כפולות במילה זקופה? אז ככה, דיברנו רבות בדף יציבה לא נכונה על כך ש- יציבה נכונה זו אותה יציבה הנשענת על הפעלת שרירים. מאידך, יציבה המסתמכת על אותו טריק ביומכני של סיבוב אגן לפנים, היא יציבה זקופה למראית עין בלבד, הנשענת על מבנים גרמיים (שלד) ורקמות רכות (רצועות, סחוסים, מעטפות מפרקיות..) בלבד! לאותה אשליה יציבתית מחיר שלילי נוסף הבא לידי ביטוי בהגדלת הקמר/ לורדוזה בעמוד שדרה מותני (לורדוזיס מותני מוגבר/ היפר לורדוזיס מותני) ויצירת עומסים מצטברים לאורך זמן ושחיקה של הגב התחתון!

*ככל שהרגליים האחוריות של הכיסא יעלו גבוה יותר באוויר וזווית המושב תיטה לפנים, כך יגדל אותו סיבוב אגן לפנים והיציבה תהיה "זקופה" עוד יותר.

בתמונה הבאה, לא מודגש סיבוב אגן לפנים, גם בשל העובדה שבירכיו של הילד נשענות על הבסיס של השולחן ומונעות מהאגן את תנועת הסיבוב לפנים!

ילד מתנדנד בכיסא,ילד נמרח, ילד נשען, נוזל

תמונה אופיינית של ילד מתנדנד בכיסא. התנדנדות בכיסא משקפת רצון/ צורך בלתי מודעים להתגבר על כוח הכובד מבלי לשלם מחיר אנרגטי! הילד בתמונה הנוכחית סובל מ- גמישות יתר במפרקים ובעקבות כך נשען על השולחן עם מרפקיו כדי להקל במידה נוספת את ההתמודדות עם חוסר היציבות* במפרקים (muscle co-contraction). 

אין עדות בתמונה הנוכחית לאותו סיבוב אגן לפנים, בשל העובדה שבירכיו של הילד נשענות על בסיס השולחן ומונעות מהאגן תנועה לכיוון סיבוב לפנים!

חשוב לדעת >>

שני נושאים קריטיים בתפקוד ילדים (וגם מבוגרים) הסובלים מ- תנועתיות יתר או אי שקט מוטורי (אי שקט פסיכומוטורי) בהם יש לנו במוטוריקל יתרון קליני מובהק, הם טיפול/ שיפור יציבות שרירית מפרקית/ יציבות פרוקסימלית (muscle co-contraction) לקויה (ראו הסבר לעיל) וכן תיקון יציבה לא נכונה/ טיפול ביציבה לקויה

כאמור, הורים רבים מגיעים אלינו בעקבות חיפוש מילים כדוגמת "יילד מתנדנד בכיסא" או "ילד לא רגוע". פעמים רבות אותם ילדים, שלעיתים סובלים מ-היפוטוניה או גמישות יתר במפרקים (מבלי שההורים או אנשי המקצוע בכלל ערים לכך..) מופנים לבדיקת/ אבחון הפרעות קשב וריכוז, בעוד שהסיבה האמיתית לתזזיתיות שלהם או ל'חוסר הקשב והריכוז' (במרכאות כפולות) היא דווקא אותו חסר ביציבות שרירית מפרקית נאותה* (muscle co-contraction) או יציבה לא נכונה/ התעייפות שרירית מהירה ותחושת כאב שרירי/ אי נוחות בהימצאות במנח סטטי והצורך לשנות מנח באופן תדיר (הילד עסוק בכאב ובדרכים להפסיק אותו, במקום להיות מרוכז בלמידה). בעיה נגזרת מכך היא הימנעותם של הילדים מפעילויות הדורשות שימור מנח סטטי (הימנעות מפעילות רציפה ליד שולחן, בכלל זה כתיבה/ ציור/ עבודות יצירה…). 

 

אל דאגה, לאחר שהובהרה החשיבות של יציבות שרירית-מפרקית נאותה ו- יציבה נכונה, נספר לכם כי פיתחנו במוטוריקל מבחר ענק של כלים מדעיים ובלעדיים לשיפור יכולות תפקוד קריטיות אלו!

*יציבות שרירית מפרקית נאותה נשענת גם על תפקוד יעיל של שרירי הליבה! במוטוריקל מציעים כלים מתקדמים לטובת חיזוק שרירי הליבה אצל ילדים.

אם כן, ילד או מבוגר בעל יציבה נכונה ובנוסף, יציבות שרירית מפרקית נאותה הוא גם ילד/ מבוגר רגוע יותר, פחות 'קופצני', ובעל כושר/ טווח ריכוז משמעותי יותר. מנגד, ילד/ מבוגר הסובל משילוב של ("קומורבידיות") שלושת גורמי הסיכון:

  1. יציבה לא נכונה
  2. יציבות שרירית מפרקית נמוכה (ברוב המקרים, בעקבות גמישות יתר במפרקים או היפוטוניה) וגם..
  3. הפרעת קשב וריכוז/ היפראקטיביות,

עשוי להיות תנועתי/ חסר שקט/ תזזיתי במידה ניכרת, כל התיאורים של "ילד מתנדנד בכיסא", "ילד שלא מסוגל לשבת", "ילד שיושב עם חצי ישבן על הכיסא", "ילד נמרח", "ילד לא רגוע" ועוד, הם תיאורים קלאסיים של ילדים הסובלים מיציבות שרירית מפרקית נמוכה ו- יציבה לקויה. כאמור, אם קיימת בנוסף הפרעת קשב וריכוז אורגנית ברקע, המצב עלול להיות חמור שבעתיים!

לפיכך, אם המורה/ הגננת או רופא הילדים/ הנוירולוג, מיהרו במתן אבחנה "הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז", כדאי שתבררו קודם את התפקוד המוטורי-יציבתי!

ברור כעת גם שמתן ריטלין, קונצרטה או תרופות אחרות המיועדות "לפקס" את הילד, במקרים של הפרעת קשב וריכוז אמיתית, לא בהכרח ישפיעו באופן אופטימלי (לגמרי), בהיעד טיפול בחלקים הנוספים של המשוואה (יציבה לא נכונה ו- יציבות שרירית מפרקית)!

  • שיפור היציבה וההתמודדות עם כוח הכובד/ 'ילד נמרח': אחת הבעיות המרכזיות הנקשרות ל היפוטוניה וגמישות יתר, היא הקושי בהתמודדות כנגד כוח הכובד. בעוד שילד בעל טונוס שרירי תקין צריך להשקיע מאמץ שרירי מסוים כדי להחזיק את גבו וראשו זקופים כנגד כוח הכובד לאורך זמן, ילד הסובל מ- היפוטוניה וגמישות יתר צריך להשקיע מאמץ רב יותר, משום שעליו לגייס טונוס רב יותר (יותר מתח שרירי/ סיבולת) כפיצוי על אותה היפוטוניה וגמישות יתר (ילד בעל היפוטוניה סובל מטונוס בסיסי נמוך, זוכרים?). ולכן, באופן טבעי, נמצא את הילדים האלה מתעייפים מהר מאוד, 'נשענים'/ 'נמרחים', שומטים את הכתפיים לפנים ומשעינים את הראש לאחור/ כלפי מעלה כמו כדור כבד (משקולת כבדה) על הכתפיים (כפי שניתן לראות בתמונה הבאה), או משתמשים במה שמכונה 'קיבוּעים' (כדוגמת הישענות/ היתמכות על הגפיים או כניסה לטווחי תנועה חריגים) כדי להימנע מהתמודדות ישירה עם כוח הכובד! קיבועים מעניקים מצד אחד מעין 'יציבות' (זו אינה יציבות אמיתית…) אולם מאידך, פוגעים בתנועתיות ויוצרים העמסה א-סימטרית על הגוף ובכך, 'תורמים' לשחיקה מהירה של השלד, הרצועות, המפרקים והסחוסים וגובים מהילד מחיר ניווני לא פשוט (עד כדי קיצורי שרירים, עקמת/ scoliosis, דלקות במפרקים ועוד…).

ילדכם מעדיפים ישיבה מִמְרַחית על פני ישיבה מזרחית? נשמח מאוד לשנות להם את התפריט 🙂

היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים, ישיבה כפופה– כניעה טוטאלית לכוח הכובד! מנח ישיבה כפופה אופייני של ילד בן 5 בעל היפוטוניה וגמישות יתר. הילד שהגיע אלינו לטיפול, שומט את כתפיו כלפי מטה, מושך את ראשו לאחור, כדי להשעינו באופן פסיבי על חגורת הכתפיים וע"י כך להימנע ממאמץ של שרירים יציבתיים (שימו לב לכפל/ קמט בעור באיזור העורף, דבר המעיד על הימצאות במנח יציבתי שגוי כזה במשך תקופה ממושכת..). מנח יציבה כזה כולל הישענות על רצועות באופן מזיק ביותר הן לרצועות, למפרקים, למעטפות המפרקיות (קפסולות), לעמוד השדרה כולו, כולל הדיסקים הבין חולייתיים ועוד.. ישיבה כפופה כזאת מהווה את הבסיס להגדלת עקומות עמוד השדרה, ולהתפתחות קיפוזיס חזי/ קיפוזיס צווארילורדוזיס צווארי, גב כפוף… תמונה זו ממחישה היטב, עד כמה בעיות יציבה אצל ילדים מתחילות/ מתהוות כבר בגיל צעיר מאוד!

היפוטוניה בילדים, יציבה לא נכונה, צוואר כפוף, לורדוזיס צווארי, גב כפוף

אפשר גם אחרת! בתמונה זו, ישיבה נכונה על כסא/ יציבה נכונה בישיבה/ יציבה נכונה לילדים.

אותו ילד, כשלושה חודשים בלבד מראשית ההתערבות/ טיפול במוטוריקל, מדגים דפוס יציבה שונה לחלוטין, דפוס יציבה בו השרירים, שכבר הספיקו להתחזק באופן מרשים, נוטלים אחריות על היציבה ומורידים את העומס המזיק שהיה קודם לכן על מבנים ורצועות.

למידע נוסף אודות טיפול בגב כפוף/ טיפול בגב עקום בכלים המתקדמים מסוגם בעולם, לחצו על הקישור הבא: טיפול ביציבה לקויה.

אז מהם אותם קיבוּעים (המוזכרים בפסקה הקודמת)? להלן המחשה ברורה:

תארו לכם ילד/ה בעלי היפוטוניה הסובלים גם מתופעת גמישות יתר במפרקים/ טווחי תנועה מפרקיים עודפים (מאפיין מובהק של היפוטוניה), כדוגמת פשיטת-יתר במפרקי המַרְפֶק (נפוץ מאוד) היושבים על הרצפה* ונשענים על ידיהם לאחור (כפות הידיים מונחות על הרצפה מאחרי הגב, ראו תמונה מתחת לפסקה זו…) תוך שמבצעים פשיטת יתר (יישור-יתר) של המרפקים (לעיתים במצב של מרפק הבולט/'נכנס פנימה' בצורה מעט 'מפחידה', תלוי בחומרה של טווח התנועה העודף…). שימו לב- אותו ילד/ה משתמש/ת באותו רגע במה שמכונה קיבוע, ונשען/ת על הרצועות ומעטפות מפרקיות (באופן מזיק) כדי להימנע ממאמץ שרירי/ כדי לפצות על חולשת השרירים!! מצב סטטי זה רק מנציח ומחמיר את טווח התנועה העודף (נוסף על השחיקה שתוארה בפיסקה הקודמת). אגב, כמעט כל הורה הפונה אלינו עם ילד/ה היפוטוני/ת לאחר שביקר באתר, משמיע באוזנינו את ההערה הבאה: ".. התיאור/ התמונה שהצגתם באתר, של הילד הנשען לאחור על ידיו עם פשיטת יתר במרפקים, נוסף על המוטיבים של 'הימרחות'/ 'התקפלות'- זה ממש הילד/ה שלי..!"

יישור יתר במרפק/ פשיטת יתר של המרפק/ גמישות יתר במרפקים, אצל ילד בן 7 המטופל במוטוריקל

טיפול בגמישות יתר, בתמונה זו: יישור יתר במרפק/ פשיטת יתר של המרפק/ גמישות יתר במרפקים/ במפרקים, אצל ילד בן 7 המטופל במוטוריקל (גמישות יתר משמעותית, שימו לב לזווית שבין זרוע ימין, זו הרחוקה יותר בתמונה,.לבין האמה של אותה יד..). שימוש בקיבועים/ מנחי יציבה חריגים מהווים מפלט נוח (אך מזיק מאוד לאורך זמן) עבור ילדים...

* יישור יתר במרפק עשוי לבוא לידי ביטוי גם במצב שונה של נשיאת משקל, כדוגמת עמידת שש (כפי שניתן לראות בתמונה הבאה..), או עמידת ארבע/ 'שכיבת סמיכה'…

גמישות יתר במפרקים אצל ילדים, גמישות יתר במרפק, במפרקי האצבעות

גמישות יתר אצל ילדים: גמישות יתר במפרקים/ בידיים (במפרקי האצבעות, במרפקים וגם בכתפיים) אצל ילד בן 6.5 בעת אבחון מוטורי במוטוריקל. הילד "מנצל" באופן מזיק למדי את טווחי התנועה המוגברים (גמישות יתר במפרקים) כדי להימנע ממאמץ שרירי עודף (טונוס שרירים נמוך מקשה אף הוא בשימור מנחים כנגד כח הכובד..) ונשען על מעטפות מפרקיות ("קפסולות") ורקמות חיבור. הפרדוקס הוא שניצול טווחי תנועה עודפים לאורך זמן, עלול להגביר עוד את גמישות היתר וכמובן, לייצר נזקים לטווח ארוך...

ביטוי נוסף ושכיח של היפוטוניה וגמישות יתר, המשליך גם על יציבה לא נכונה/ קיפוזיס גבי הוא מנח של "שכמה מרחפת" (winged scapula) המופיע על רקע רפיון ב- שריר המשור הקדמי (serratus anterior). למעשה, הפרוגנוזה של היפוטוניה וגמישות יתר היא פיתוח בעיות יציבה, בכללן גם עקמת (scoliosis). אל דאגה, נציע לכם את הכלים המתקדמים מסוגם גם בהקשר יציבה לא נכונה על רקע היפוטוניה וגמישות יתר (מידע נוסף גם בהמשך הדף)!

 

שכמה מרחפת/ טיפול בשכמה מרחפת אצל ילד בן 7 במוטוריקל

שכמה מרחפת אצל ילד בן 7 בעת אבחון יציבה במוטוריקל. טיפול שכמה מרחפת כולל חיזוק שרירים בכלים חדשניים של שריר משור קדמי (serratus anterior) נוסף על שיפור יציבה ילדים/ מבוגרים/ טיפול בקיפוזיס, גם כן בכלים בלעדיים!

אם כן, מובן כעת כי היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים, פירושה קושי משמעותי להחזיק את הגוף/ גב/ צוואר בזקיפות (מבלי להשתמש בטריקים מזיקים של הישענות על רצועות..), וזאת בשל המחיר האנרגטי הרב/ משמעותי הנדרש מהילדים בהימצאות במנח זה.

 

במוטוריקל פותחו כלים ייחודיים, המאפשרים לכל ילד התמודדות עצמאית ויעילה עם ה'אתגר' המכוּנה כוח הכובד. לחצו כאן למידע נוסף על החשיבות בחיזוק שרירים.

 

טיפול בגמישות יתר אצל ילדים בשיטתנו, מאפשר לכל ילד להימנע מכניסה לאותם מנחים יציבתיים חריגים, הן בזכות כוח שרירים משמעותי יותר, יציבות טובה יותר הקיימת כעת במפרקים (יציבות שרירית-מפרקית, מידע נוסף בהמשך הדף..) והן בזכות בקרה יעילה יותר של המערכת העצבית-שרירית (המערכת הפרופריוצפטיבית).

 

 

 

הוקוּס – טונוס!

איור ציני ("הוקוס טונוס") במיתוס של העלאת טונוס שרירים קבוע

טונוס שרירים נמוך טיפול > האם ניתן להעלות טונוס שרירים נמוך?

 

כפי שציינו במאמר המדעי שלנו בנושא היפוטוניה אצל ילדים (היפוטוניה ילדים המאמר), טונוס שרירים הנשלט ע"י מערכת העצבים המרכזית הינו דבר קבוע/ נתון!

 

אמנם, ניתן להעלות רגעית את טונוס השרירים, ע"י גרייה תחושתית (גרייה וסטיבולרית/ גרייה פרופריוצפטיבית) או ע"י היחשפות למצבים המייצרים מתח נפשי/ עוררות (כך לדוגמא, דריכות/ עוררות בעת מצבי סכנה..).

 

נכון גם ש- טונוס שרירים נמוך אצל ילדים עולה בהדרגה עם הגיל, כתוצאה מגורמים שונים, בהם עליה בקשיחות של רקמות החיבור וגורמים אינטרינזיים (פנימיים) בשריר, אך אותה עלייה כמעט שאינה משליכה כלל על תפקודו המוטורי/ יציבתי של הילד עד לבגרותו…

 

 לפיכך, מי שמבטיח לכם טיפול בהיפוטוניה בילדים באמצעות "הגדלת טונוס", "הרמת טונוס", "העלאת טונוס", "שיפור טונוס שרירים" >> הדבר מהווה מיתוס (שגם אנחנו רצינו להאמין בו בראשית הדרך..) ותו לא. לכן בחרנו את 'הוקוס טונוס' לכותרת הפסקה 🙂

 

אז, האם אפשרי בכלל לטפל בהיפוטוניה ו- כיצד לטפל בהיפוטוניה, אם לא ניתן להעלות את הטונוס??

 

התחלנו לספר לכם על חיזוק שרירים בשיטתנו, והתמודדות יעילה יותר עם כוח הכובד. בהמשך הדף תמצאו מענה טיפולי מדעי לכלל הסימפטומים של היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים 🙂

 

קריאה מעניינת ומועילה!

סיבה מרכזית לקשיים בהתנתקות מהקרקע, נעוצה במנח לא תקין של הגפיים התחתונות, המתבטא ב'קריסה' פנימה/ פרונציה של כף הרגל (Pronated feet/ pes valgus) בשל גמישות יתר ברגליים הבאה לידי ביטוי ברפיון רצועות (Ligaments /מעין חוטים המחברים בין העצמות), חופש תנועה מפרקי (joint hyperlaxity) והיעדר הפונקציה הביומכנית (החיונית כ"כ) המכונה 'מנוף קשיח'/ 'rigid-lever' (הכוח שהילד משקיע בדחיפת הרצפה נספג במפרקי הקרסול ומתבזבז…).

מנח פרונציה של כף הרגל עשוי אף להקשות על ילדים לשמור על שיווי משקל בעמידה על רגל אחת, מובן כעת שילד המתקשה להתנתק מהקרקע הוא ילד מסורבל ברמה זו או אחרת. בשנות ניסיוננו הקליני, נפגשנו כבר עם מאות רבות של ילדים כאלה. הדבר האיץ בנו להכיר בחשיבות המכרעת של יכולת התנתקות מהקרקע ברמה הגופנית, הרגשית, והסוציאלית, ולפתח שורה שלמה של תרגילים בלעדיים כחלק מ-שיטת מוטוריקל ש'יקפיצו' (תרתי משמע) את ילדכם ממצב של היעדר התנתקות מהקרקע, לתגלית (Discovery) אמיתית של רפרטואר תנועות חדש ומשמעותי, התלוי ביכולת קריטית זו (שיפור הניתור לילדים).

*חשוב מאוד לדעת: כל ילד בעל פרונציה של כף הרגל  (למעט פרונציה קלה מאוד) המצליח בכל זאת להתנתק מהקרקע (העומסים על המפרקים במהלך ריצה או קפיצות על רגל אחת עשויים להגיע לעד פי חמישה ממשקל הגוף!), או ילד המצליח לשמור על שיווי משקל בעמידה על רגל אחת/ הליכה על קורה/ עלייה במדרגות וכדו', נעזר לשם כך בפיצוי מזיק כלשהו כדוגמת הטיית הגוף/ הכתפיים/ הראש לכיוון הנגדי אליו הגוף עומד לקרוס (לצורך 'איזון מומנטים' פיזיקלי) 'פיצוי' מזיק מאין כמוהו המגביר את מנח ה- פרונציה ברגל ויוצר העמסה מוגברת על המפרקים והרצועות (הכלואים באותו מנח היפרפרונציה, אגב התמודדות עם עומס מוגבר באותו זמן…). אותו "פיצוי" (מזיק מאין כמוהו) מגביר לאורך זמן עוד את טווחי התנועה (גמישות יתר בקרסול), כך שהילד שאינו מטופל, נתון במשך השנים למעגל קסמים שלילי של החמרת אותה פרונציה הקיימת!!

למידע משמעותי נוסף, לחצו: גמישות יתר בקרסול

פרונציה בכף הרגל אצל ילדים טיפול מדעי וחדשני
פרונציה של כף הרגל (Pronated feet)/ כפות רגליים במנח יתר פרונציה באופן משמעותי, אצל ילד בן 5.5 בעל גמישות יתר שטופל במוטוריקל. המנח האלכסוני של גיד אכילס מודגש (*מנח נורמלי הינו מנח אנכי!)

כוחו של הֵרְגֶל  Vs כוחה של הַרֶגֶל
אל דאגה, כוחה של הרגל יתפוס פיקוד ויישא בנטל!*

*פירושו של דבר, שכוחה של הרגל יהיה על העליונה- אותו חיזוק שרירים ספציפי לתיקון פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, יניב רגליים חזקות שיצליחו לשבש/ להפחית את השימוש בהרגלים הרעים** (קריסת קשת כף הרגל או כל בעיה אורטופדית אחרת).

**הדבר מותנה בכך שהילד יפעיל מודעות (נסייע לו גם בכך 🙂

 

יישור יתר בברך אצל ילדים, פשיטת יתר בברך/ בברכיים, נעילת ברכיים

יישור יתר בברך אצל ילדים/ יישור יתר בברך/ פשיטת יתר בברך/ פשיטת יתר בברכיים/ נעילת ברכיים/ יישור יתר משמעותי (Genu recurvatum) , אצל ילדה בת 8 בעלת היפוטוניה וגמישות יתר (במקרה זה, גמישות יתר בברך) המטופלת במוטוריקל

בהקשר הנוכחי, מצאנו כי ילדים בעלי  יישור יתר בברך (מאפיין שכיח של גמישות יתר במפרק הברך) המרבים בישיבת w (ישיבת w אצל ילדים) בד"כ על רקע גמישות יתר נוספת במפרק הירך, נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית לפיתוח סיבוב כלפי חוץ של עצם השוק (external torsion of tibia) ולסיבוב פנימה (פיצוי) של עצם הירך (Femoral anteversion), שינויים שלדיים המגדילים את זווית הברך (Q-angle) ויוצרים שחיקה מואצת באיזור הפיקה!

 

* ישיבת w אצל ילדים אצל ילדים שאינם סובלים מ- יישור יתר בברך, עשויה לחולל שינויים שלדיים דומים, רק במהלך/ סדר הפוך (סיבוב השוק כלפי חוץ בא כפיצוי לסיבוב הירך.. ).

 

לתגליות מדעיות נוספות שלנו.

כפות רגליים פונות פנימה אצל ילדים, במקרה זה אצל ילד בן 10 המטופל במוטוריקל

כפות רגליים פונות פנימה אצל ילדים, במקרה זה אצל ילד בן 10 במוטוריקל

היפוטוניה טיפול בילדים >> ישיבת w אצל ילדים/ ישיבת w ילדים? השלכות מוטוריות, אורטופדיות וגם יציבתיות שליליות:

הזכרנו קודם ישיבת w אצל ילדים/ ישיבת w ילדים, הבאה על רקע גמישות יתר בברך. מניסיוננו הקליני הרב, ישיבת w אצל ילדים לאורך זמן…

  1. מפחיתה את הצורך (החשוב כ"כ) בהתמודדות של שרירי הגו עם כוח הכובד* (פחות מאמץ שרירי החיוני כ"כ לילדים בעלי גמישות יתר..).
  2. ישיבת w (באופייה נחשבת לישיבה מקבעת…) מפחיתה גם את ההתנסות בפיתוח תגובות שיווי משקל ותגובות הגנה (תגובות מוטוריות-עצביות חשובות מאוד להמשך החיים..)
  3. מקשה על ייזום תנועות מעבר לקו האמצע (התפתחות יכולת חציית קו אמצע)
  4. ישיבת w יוצרת עומסים על מפרקי הברך והירך (עפי"ר, סיבוב פנימה בעצם הירך, Femoral anteversion וסיבוב כלפי חוץ בשוק, tibial torsion), עומס על רצועות (medial colateral ligament)
  5. עלולה להוביל גם למנח אורטופדי לקוי של רגלי x (רגלי איקס)** וגם פרונציה של כף הרגל (כלקות משנית/ לקות מפצה).
  6. ישיבת w ממושכת עלולה להוביל לקיצור הדרגתי בשרירי הירך האחורי (Hamstring).
  7. מייצרת עומסי דחיסה מוגברים (אפילו בהשוואה לישיבה רגילה) לאורך זמן על חוליות עמוד השדרה (בעיקר עמוד שדרה מותני/ גב תחתון).

*התמודדות פחותה של שרירי הגו עם כוח הכובד לאורך זמן, מהווה מתכון בטוח להתהוות בעיות יציבה אצל ילדים (בעיות יציבה ילדים בעיות יציבה בעמוד השדרה בעיות יציבה בגיל ההתבגרות).

**מצאנו גם קורלציה משמעותית בין מנח רגלי X / רגלי איקס, למנח יציבתי של לורדוזיס מותני מוגבר.

ישיבת w אצל ילדים, טיפול בהשלכות האורטופדיות השליליות
ישיבת w ילדים (בתמונה זו, אצל ילד בן 9 המטופל במוטוריקל) בעלת השלכות מוטוריות, יציבתיות ואורטופדיות שליליות לאורך זמן...

מסיבות אלה ואחרות, עליכם כהורים לעורר את תשומת ליבם של הילדים, להימנע מהימצאות ממושכת באותה ישיבת w בעייתית!

הורים רבים מתעקשים שילדם אינו נכנס ל- ישיבת w אצל ילדים ("אינני רואה אותו בבית יושב כך כלל…"). אנו מסבירים פעם אחר פעם להורים, שאותה ישיבת w אצל ילדים באה לידי ביטוי דווקא בשהות במסגרות (גן ילדים/ צהרון וכיו"ב) בעת שהילדים משחקים על הרצפה. גננת עירנית ככל שתהיה, אינה יכולה למנוע מהילדים לשבת כך (להערכתנו הגסה, כ- 10-20% מהילדים יושבים במנח w בעת השהות בגן, נתון ממש מדאיג).

צפוף לכם בעין? ההסבר לכך פשוט:


יש לנו פשוט המון להציע 🙂

 

מוטוריקל - בדיוק מה שחיפשתם עבור היפוטוניה וגמישות יתר!

  • היפוטוניה טיפול בילדים, שיפור תפקוד המוטוריקה העדינה (בכלל זה, חיזוק חגורת הכתפיים ויציבותה לצורך הפרדת תנועה יעילה של שורש כף היד והאצבעות, הענקת בסיס איתן/ 'תשתית' טובה לתפקוד מוטורי עדין יעיל, באופן שיאפשר הפעלת רמת הכוח המתאימה על כלי הכתיבה/ הדף בעת הכתיבה)… חשוב מאוד לזכור כי טיפול במוטוריקה העדינה, ללא פיתוח כוח ויציבות של חגורת הכתפיים והגו העליון, עשוי שלא להביא לתוצאות הרצויות

 לצורך המחשה, כתיבה והעתקה מהלוח דורשות מהילד יציבות שרירית-מפרקית (ראו לעיל) ו-הפרדת-תנועה נאותה. ילד בעל היפוטוניה ששריריו רפויים ויציבתו לקוייה, יתקשה לייצב את שלד הציר (גו/ עמוד השדרה) כדי להשתמש ביעילות במוטוריקה העדינה (לתפעל את כלי הכתיבה ולכתוב בצורה יעילה). במצב זה, סביר שהילד יפעיל/ יגייס באופן גורף (mass movement) שרירים לא רלוונטיים לטובת הכתיבה, כדוגמת שרירי הזרועות ושרירים בחגורת הכתפיים (שרירים שהתמחותם היא לייצר כוח גס, ולא ביצוע פעולות מוטוריות עדינות ומדויקות…) וכן את שרירי המימיקה (שרירי ההבעה), וכל זאת כ'פיצוי על' רפיון שרירים באצבעות הידיים ובשורש כף היד. "פיצוי" מסוג זה, לא רק שאינו תורם כלל לאחיזת כלי הכתיבה ו/או לפעולת הכתיבה, אלא אף מסרבל את הכתיבה, מונע את הדיוק הנחוץ לכתיבת אותיות, יוצר איטיות וכבדות בתנועה (הילד חורט על הדף/ שובר את חוד העיפרון/ מפעיל לחץ רב באחיזת כלי הכתיבה ועוד…), יוצר התעייפות שרירית מהירה של חגורת הכתפיים והזרועות וגורר תסכול רב מצידו של הילד, המלווה בתחושת חוסר-אונים ('התאמצתי כל כך, ויצא לי ציור/ כתב ממש מכוער…'). מקרים רבים כל- כך של לקויות במוטוריקה עדינה כאמור, מקורם בכלל ברפיון שרירים/ חוסר איזון שרירי בחגורת הכתפיים והגב ויציבה לא נאותה.

 

*גם ממצאי מחקרנו (ראו פוסטר מחקר מצורף) בנושא היפוטוניה וגמישות יתר בילדים ו- למידה מוטורית של מיומנויות עדינות ('Fine motor dexterity learning ability of Hypotonic school age children') מראים הפחתה ברורה ביכולתם של ילדים בעלי היפוטוניה הן בביצוע והן ברכישה של מיומנויות עדינות, הרלוונטיות לפונקציות אקדמיות כדוגמת כתיבה.

מוטוריקל - חלשים בגרפיקה,, מובילים במוטוריקה!

 

(וגם ביציבה ואורטופדיה...)

מוטוריקל - חלשים בגרפיקה, מובילים במוטוריקה!

 

(וגם ביציבה ואורטופדיה...)

מוטוריקל - חלשים בגרפיקה,


מובילים במוטוריקה!

 

(וגם ביציבה ואורטופדיה...)

  • שיפור חיזוי ורצף התנועה לצד שיפור התיאום בין שני צידי הגוף: קושי נוסף הנקשר ל- גמישות יתר אצל ילדים, מתבטא בהפרעה ברצף התנועה (יכולת חיזוי-יפורט בפסקאות הבאות..) ובתיאום שני צידי הגוף/ תיאום דו צידי* (BIS- Bilateral Integration & sequencing) בעת ביצוע מיומנויות מוטוריות כדוגמת ניתורים על חבל (הדורשת תיאום דו צידי ורצף תנועה…), הפרעה שמקורה בתפקוד לא תקין של מערכת שיווי המשקל של הילד (מערכת וסטיבולרית). מגוון רחב ביותר של תרגילים ייחודיים ומאתגרים פותחו במוטוריקל כמענה להפרעה זו!

 *מניסיוננו, קיימות סיבות נוספות לקושי ב-תיאום דו צידי בהקשר של היפוטוניה וגמישות יתר. סיבה ראשונה הינה הפיצוי שאותם ילדים נדרשים לבצע בעת שימור מנחים כנגד כוח הכובד. במה דברים אמורים? הזכרנו בראשית הדף שילד בעל היפוטוניה נדרש לעתודות כוח משמעותיות יותר לטובת ההתמודדות עם כוח הכובד בעת עמידה או ישיבה. ילד היפוטוני שיושב ומתעסק עם חפצים המונחים על השולחן שמולו או על הרצפה, יעדיף במקרים מסוימים להישען (פיצוי) עם יד אחת על הרצפה או השולחן (או על משטח אחר בקרבתו/ על הרגל שלו..) כדי להקל את ההתמודדות השרירית עם כוח הכובד. ולתפעל חפצים באופן לא יעיל ביד אחת בלבד (בד"כ היד הדומיננטית)! היעדר התנסות מספקת בתיאום בין 2 הידיים יוצרת לאורך זמן קשיים ב- תיאום דו צידי! הרי לכם הפרעה משנית נוספת, סרבול מוטורי, כתוצאה מאותה היפוטוניה!

 

קושי בתיאום דו צידיי עשוי לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים ממיומנויות יומיומיות כדוגמת לבישה ואכילה, מיומנויות ספורט (תפיסת כדור) וספציפית במיומנויות אורייניות כדוגמת כתיבה, גזירה, השחלה ועוד..

 

סיבה נוספת, נקשרת לפסיביות התנועתית היחסית המאפיינת ילדים בעלי היפוטוניה וגמישות יתר. התנסות תנועתית מופחתת, עשויה לפגום הן בתיאום הדו צידי והן בקואורדינציה הכללית!

  • שיפור ופיתוח שיווי משקל ילדים. במקרים רבים, ילדים בעלי היפוטוניה מתקשים במטלות הדורשות שיווי משקל, כדוגמת טיפוס על מתקנים, הליכה בבסיס צר, עלייה וירידה במדרגות (שימוש באסטרטגיות 'מפצות' כדוגמת עלייה או ירידה מְצַרֶפֶת, כלומר 2 רגליים על אותה מדרגה..), ייצוב הגוף על רגל אחת (עמידה על רגל אחת) ועוד… שיווי המשקל אצל ילדים אלה נפגע בעיקר בשל הימצאות פרונציה בכף הרגל (כפי שהוסבר לעיל!). ובכן, לצד פיתוח שיווי משקל במגוון כלים מקוריים, מדעיים ומתוחכמים, ניתן במוטוריקל מענה נוסף לשיפור תפקוד 'מנגנוני יציבה'/ postural control (מרכיבים תחושתיים-מוטוריים העומדים בבסיס כל פעולה שאנו מבצעים: תנועות עדינות ואיכותיות של הגו והגפיים המאזנות את הילד בזמן תנועה, שומרות מפני נפילות ומערבות יכולת חיזוי וציפייה למצבים אפשריים של הפרת איזון!). אותם 'מנגנוני יציבה' אחראים על תגובות הגנה ושיווי משקל (תגובות גופניות אוטומטיות המחזירות את הילד לאיזון בעת מצבים של 'כמעט איבוד שיווי משקל'– דבר חשוב מאין כמוהו בפעילות ספורטיבית כדוגמת ריצה או רכיבה על אופניים), עוד מפקחים מנגנוני היציבה על הטונוס/ מתח שרירים, על יציבות חגורת הכתפיים והגו, יציבות שדה הראייה ועוד…
שיפור שיווי משקל אצל ילדים, בכלים חדשניים ויצירתיים
שיפור שיווי משקל אצל ילדים- שיפור שיווי משקל במבחר אדיר של כלים מדעיים במוטוריקל.
  • טיפול בהיפוטוניה לילדים, שיפור מערכת תחושה עמוקה (לחצו להגדרה). בהמשך לממצאי מחקרו של אייל, ילד בעל היפוטוניה (ובכלל) הסובל מלקות במערכת תחושה עמוקה, יתקשה בין השאר ברכישת מיומנויות ספורט ותנועה (גם מיומנויות מוטוריות עדינות, כדוגמת כתיבה), יתקשה בזיהוי שגיאות בתנועותיו (ומן הסתם, לא יתקן אותן) ויסתמך יתר על המידה על עיניו בכל ביצוע תנועתי כדוגמת טיפוס על מתקנים בגן השעשועים (דבר שיגרור איטיות וסרבול) או בעת הכתיבה (דבר שיימנע אוטומטיזציה בכתיבה וידרוש השקעת משאבים קוגניטיביים מיותרים, לעיתים 'על חשבון' הקשבה למורה בכיתה…). מערכת התחושה העמוקה בעלת מרכיב דומיננטי בבקרה מוטורית-תנועתית, כמעט בכל פעולה המבוצעת ביומיום ולכן, חשוב מאוד לשפר את תפקודה! ממתינים לילדכם כלים נהדרים לצורך כך…

**חשוב מאוד לציין גם כי היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים המלווה בתת רגישות במערכת תחושה עמוקה, עשויה לתבוע מהם מחיר אנרגטי כבד ומשמעותי בעת ביצוע פעולות כגון כתיבה. בהמשך להתייחסותנו בפסקאות הקודמות למאמץ הרב הנדרש ממילא בשימור מנח גוף זקוף כנגד כח הכובד ולצורך התגברות על גמישות יתר במפרקים, נוסיף ונספר לכם גם כי ילד בעל טונוס שרירים נמוך הסובל מתת רגישות במערכת תחושה עמוקה, עשוי להידרש לאמץ את שריריו בצורה נוספת (ומן הסתם, להתעייף מהר מאוד..) בעת פעולות כגון כתיבה, וזאת בשל הפעלת לחץ על כלי הכתיבה (לצורך קבלת גרייה תחושתית).

 

שימו לב אם כן, כמה כוחות (פיזיים וגם נפשיים) עשויים להידרש מילד בעל היפוטוניה לצורך פיצויים שונים שעליו לבצע:

 

  1.  התמודדות עם כוח הכובד;
  2.  התגברות על גמישות יתר במפרקים (אם קיימת..);
  3.  התגברות על ההיפוטוניה בגיוס טונוס לטובת הרמת חפצים/ תפעול חפצים/ תנועה/ שימור מנחים כנגד כח הכובד;
  4.  גיוס כח שרירים נוסף לטובת גרייה עצמית/ התגברות על תת הרגישות ב- מערכת תחושה עמוקה (אם קיימת..).

מעייף ומתסכל רק לקרוא את הפסקה הנוכחית. ברור כעת כי היפוטוניה ו- גמישות יתר אצל ילדים לא מאפשרת ממש חיים קלים (התפקוד היומיומי עשוי לעיתים להיות משימת הישרדות, וכאן בדיוק המקום להכניס את הביטוי "The poor gets poorer"), אך אל דאגה- בדיוק לשם כך פיתחנו את שיטת 'מוטוריקל'/ 'Adaptive-Load'! יש ברשותנו מבחר אדיר של כלי טיפול מדעיים שיהפכו את כל משימות ההתמודדות לקלות שבעתיים או לבלתי רלוונטיות בעליל (במקרה של תת רגישות במערכת תחושה עמוקה)!

 

 

לימוד כדורסל לילדים, מאמן כדורסל אישי לילדים
לימוד כדורסל לילדים/ מאמן כדורסל אישי לילדים בראייה מקצועית של מומחה למוטוריקה (שהינו גם מאמן כדורסל מוסמך) ובעזרת כלים בלעדיים (!) מהיר, מהנה וקל במוטוריקל.

יכולת מוטורית טובה? כרטיס ביקור/ מפתח להשתלבות תקינה של הילד בחברה!

היפוטוניה טיפול בילדים, למידה מוטורית מתקדמת: לימוד מגוון מיומנויות רחב, בהן מיומנויות יומיומיות (לימוד קשירת שרוכים…), מיומנויות יסוד כדוגמת דהרות ו-דילוגים ומיומנויות ספורט ותנועה כדוגמת לימוד קפיצה בחבל/ לימוד קפיצה בדלגית (לצד שיפור הניתור עם חבל שיפור הניתור ילדים שיפור גובה קפיצה).

*שימו לב, אנו מציעים את הכלים המתקדמים מסוגם בעולם, לטובת שיפור קפיצה! (שיפור יכולת התנתקות מהקרקע).

 

ואיך אפשר בלי אחת המיומנויות החשובות במעלה כיום, לימוד רכיבה על אופניים לילדים (לימוד אופניים לילדים לימוד רכיבה על אופניים תל אביב לימוד רכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר

ואגב זאת, אם התקנאתם מעט, נוכל לסייע גם לכם/ לכן ולהפוך את חוויית הרכיבה למשפחתית…. לחצו: לימוד רכיבה על אופניים לנשים ׀ לימוד רכיבה על אופניים למבוגרים

לימוד רכיבה על אופניים לילדים בתנאים הטובים ביותר

לימוד רכיבה על אופניים לילדים קצר ומהנה, בשיטת לימוד המקצועית היחידה בישראל!

מוטוריקל - תגיעו,  טיל -מדו !

 בכל גיל, תלמדו ממש בטיל 🙂

לימוד רכיבה על אופניים בטיל, גם לבעלי מוגבלויות במוטוריקל

מוטוריקל - תגיעו,  טיל -מדו !


 בכל גיל, תלמדו ממש בטיל 🙂

לימוד רכיבה על אופניים בטיל, גם לבעלי מוגבלויות במוטוריקל

מוטוריקל - תגיעו,  טיל -מדו !

 בכל גיל, תלמדו ממש בטיל 🙂

לימוד רכיבה על אופניים בטיל, גם לבעלי מוגבלויות במוטוריקל

*תגיעו, טיל-מדו® ו- טיל-מדו® הינם סימני מסחר שכל הזכויות בהם שייכות למוטוריקל!

 

פתאום זה קל… מוטוריקל 

 

היפוטוניה טיפול בילדים/ גמישות יתר אצל ילדים, טיפול קצר ומהיר: אנחנו נעשה את עבודתנו ואתם, תספרו לנו בהתלהבות על התקדמותו של ילדכם מטיפול לטיפול (משבוע לשבוע), ללא צורך להמתין חודשים או שנים ('..הילד הצליח לטפס על מתקן כזה ואחר'… 'הילד נתלה על סולם והחזיק את עצמו סוף סוף, מבלי לשמוט את האחיזה'… 'היינו בטיול והילדה צעדה איתנו במסלול הררי ארוך, ללא כל תלונות על עייפות'… 'הכתב של הילד הולך ומשתפר'.. 'הילד הרבה יותר יציב/ הילד פחות נמרח'.. 'יציבתה של הילדה זקופה יותר'….).

ראו גם: תשובות לשאלות נפוצות FAQ's

במוטוריקל סופַן וגם So-fun של הבטחות להתממש 🙂

  ובאופן הכי מהיר שניתן לבקש !

במוטוריקל סופַן וגם So-fun של הבטחות להתממש 🙂

  ובאופן הכי מהיר שניתן לבקש !

המענה הבלעדי והחדשני שלנו להפרעת סרבול מוטורי (תופעת הילד המסורבל באה בד"כ ב'עיסקת חבילה' עם/ כהמשך ל היפוטוניה וגמישות יתר). שימו לב, ברשותנו למעלה מ- 1,000(!) תרגילים מקוריים, מתוחכמים וייחודיים לטובת טיפול בסרבול מוטורי ול-פיתוח קואורדינציה / קואורדינציה ילדים שיפור קואורדינציה על כל גווניה (תיאום בין שני צידי הגוף ויכולת ביצוע רצפי תנועה, תזמון תנועה, חיזוי תנועה, פיתוח זריזות ועוד ועוד…). לידיעתכם, שיטתנו מביאה לעולם גם גישת טיפול חדשנית בתחום זה, גישה המשנה את תפיסות העולם הקיימות בפיזיותרפיה/ ריפוי בעיסוק! (לחצו: טיפול בסרבול מוטורי בגישה מדעית, בלעדית ומובילה במוטוריקל).

(ראו גם: קואורדינציה הגדרה, דיספרקסיה מוטורית, דיספרקסיה התפתחותית, טיפול דיספרקסיה).

אימון קואורדינציה לילדים: אסף המתוק מפגין יכולות מרשימות של שיווי משקל, תיאום עין רגל, קשר עין יד, ואם לא די בכך, גם הפרדת תנועה, יציבות שרירית מפרקית (…ויכולת חריזה בִּתְזוּזַה🙂 

לא טעיתם, גם מוטוריקל וגם.. מוטורי cool 🙂

 

(*מוטורי cool ® הוא סימן מסחר שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!)

 

טיפול בהיפוטוניה לילדים/ היפוטוניה וגמישות יתר אצל ילדים, המענה הבלעדי והחדשני שלנו לבעיות יציבה:

בהמשך למה שתואר קודם לגבי ההשלכות המזיקות של קושי בהתמודדות עם כוח הכובד, על יציבתם של הילדים ההיפוטונים (ולא רק בעלי היפוטוניה), אם נוסיף לכך אורח חיים מערבי הקיים בכל בית, הכולל ישיבה כפופה מול מחשב/ טלויזיה וארגונומיה גרועה, בדמות של ריהוט 'מפנק' כדוגמת כורסאות נוחות, כיסאות מחשב גרועים המקבעים את הגב הכפוף מימלא ומונעים ממנו את הצורך החיוני כל כך בהזדקפות כנגד כוח הכובד... למרבה הצער, למרות הקידמה הטכנולוגית והידע הרפואי הנרחב, אנו חיים בתרבות המעניקה עדיפות לנוחות, על חשבון הבריאות! ואם נשוב אל אותם 'ילדי מחשבים' טיפוסיים, המבלים את זמנם הפנוי במנח 'כריעה' (כמעט 'כריעת ברך'/ 'סגידה') מול מסך המחשב במשך שעות, אז מעבר להשפעות המזיקות הקיימות על הראייה, הבעיה המשמעותית היא שאותה יציבה לא נכונה מול המחשב/ טלויזיה וכיו"ב, מנציחה עצמה ויוצרת דפוס קבוע של גב כפוף אצל ילדים / יציבה לקויה, המלווה ב- כתפיים שמוטות וראש/ צוואר נוטים מטה גם בעת עמידה- פשוט 'כניעה' טוטאלית לכח הכובד!! וכשכל זה בא ביחד עם היפוטוניה וגמישות יתר, המצב חמור שבעתיים!

 

יציבה לא נכונה מול מחשב, טיפול, גב כפוף ילדים
לא רק השלכות מוטוריות שליליות: יציבה לקויה/ יציבה לא נכונה ילדים - במקרה זה, של ילד מחשבים ממוצע בדורנו. שימו לב כיצד עמוד השדרה מקריב עצמו על מזבח המחשב. התוצאה: קיפוזיס גבי (גב עליון כפוף) וכן קיפוזיס צווארי (צוואר כפוף).

לאור חומרת המצב, פיתחנו במוטוריקל בין יתר הכלים, מודל ביומכני חדשני ומוביל לטיפול בבעיות יציבה ('עיקרון שלושת ההגאים', three steering wheels principle), עם מבחר תרגילים מדעיים, שיחזירו את כולנו לאוריינטציה האנטומית המקורית שלנו, המכונה זקיפות קומה! *מידע נוסף על אופן הטיפול בהקשר של גב כפוף (קיפוזיס) מצוי בקישור הבא (קבוצת הקישורים):

 

בעיות גב אצל ילדים יציבה לא נכונה יציבה נכונה יציבה ותנועה שיפור היציבה גב כפוףי ציבה לקויה גיבנת בגב יציבה נכונה ילדים בעיות יציבה קיפוזיס גבי קיפוזיס קל קיפוזיס שוירמן עמידה רפויה כתפיים שמוטות עמידה כפופה גיבנת טיפול בגב כפוף טיפול בקיפוזיס לקויות יציבה לורדוזיס לורדוזיס מותני לורדוזיס טיפול 

 

*שימו לב, המידע המופיע בדף הנוכחי על טיפול בהיפוטוניה לילדים וייחודיות הטיפול במוטוריקל הינו תמציתי בלבד. מידע נרחב יותר תמצאו בכניסה לקישורים השונים המשובצים לאורך הדף!

 

 

וכעת, כשאתם 'כבר בעניינים', לרשותכם מאמר מקצועי ומקיף מאת אייל בנושא היפוטוניה קונגניטלית (מוּלדת) שפירה (לחצו: מאמר היפוטוניה קונגניטלית (מוּלדת) שפירה). קריאה מעניינת ומועילה!

 

…ואם טרם עשיתם זאת, מוזמנים אתם לקרוא גם את מאמרו של אייל: הצגת שיטת מוטוריקל- מאמר בגיליון פב' 2011 של כתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatric

ואם רציתם את כל המידע בקיצור?

מוטוריקל - וזה כל השיפור!