מוטוריקה, יציבה, אורטופדיה והשמנת-יתר ילדים, נוער ומבוגרים
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים, טיפול/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת קשת כף רגל/ גמישות יתר בקרסול/ קשת כף רגל שטוחה/ פרונציה של כף הרגל טיפול בכלים המדעיים והמתקדמים מסוגם בעולם! הקשר בין פרונציה ריצה, כאבים בכף הרגל, מדוע אנו מתנגדים באופן נחרץ לשימוש במדרסים ועוד…
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים, וקשיי התנתקות מהקרקע/ קשיים בשיווי משקל/ שחיקה מואצת במפרקים ופציעות? פיתוח שיטת מוטוריקל ע"י אייל ציוני גילה כבר לפני למעלה מעשור, קשר ישיר (ונסיבתי) בין מצב בו כף רגל קורסת פנימה/ פרונציה מוגברת (פרונציה בקרסול) לבין שחיקה מואצת במפרקים ופציעות שונות וכן, קשיים להתנתק מהקרקע בעת ניתורים, ריצה, דהרות ועוד ולעיתים גם קושי בשיווי משקל (מידע נרחב בהמשך הדף).
שיטת מוטוריקל הביאה לעולם תגליות מדעיות משמעותיות בהקשר לקויות מוטוריות/ בעיות אורטופדיות אצל ילדים/ מבוגרים ו- יציבה לא נכונה. אחת התובנות החשובות שלנו עוסקת ב-פרונציה של כף הרגל/ קריסת כף הרגל/ קריסה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה (לקות אורטופדית שכיחה ביותר). לתפיסתנו, כל מצב של יתר פרונציה בקרסול מחייב טיפול, גם אם ובעיקר אם תפקודו המוטורי/ תנועתי של הילד/ נער נראה תקין לחלוטין! (הסברים בהמשך הדף…).
פרונציה טיפול: תמצאו לקראת סוף הדף את מתווה הטיפול הבלעדי שלנו!
נושאים נוספים ומרתקים בדף:
הקשר שבין אופי אימוני הריצה (וגם ההליכה) שלכם והמשטח עליו אתם רצים למנח פרונציה של כף הרגל וטיפים מועילים במיוחד שיסייעו לשמור על בריאות כף הרגל, מבלי לוותר על האימונים 🙂
דעה נחרצת ומנומקת נגד שימוש במדרסים!
תרים ברשת אחר פיזיותרפיה לחיזוק שרירי כף הרגל/ תרגילים לחיזוק קשת כף הרגל? כדאי שתנקטו משנה זהירות. הסבר בהמשך הדף!
נכנסתם אלינו מהסמארטפון? ממליצים לכם בחום להיכנס שוב ממחשב רגיל! זהו אתר עתיר בתוכן מדעי ועדכני 🙂
ואגב, ברוכים הבאים לאתרנו המחודש! אנו שוקדים בימים אלה על העלאה של כ- 120 דפים במגוון נושאים מאתר מוטוריקל הישן!
להצצה באתר הישן, לחצו כאן!
עניין טכני קצר לפני שנמשיך…
למה לא השקענו יותר בעיצוב האתר?
קהל היעד אליו פונה האתר, הוא אנשים המחפשים טיפול מדעי, מקצועי ומוביל (אחת ולתמיד…)!
איננו מטפלים ב- פרונציה בכף הרגל אצל ילדים או מבוגרים באמצעות עיצוב גרפי. אנו מטפלים באמצעות כלים, בעזרת כלי טיפול המתקדמים מסוגם בעולם!
מטרת האתר אינה להרשים את הגולש באמצעים ויזואליים, אלא להציג דבר אותנטי (אמיתי) ולהביא מידע משמעותי וחיוני, מידע שעשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים של בנו/ בתו/ חייו האישיים! שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) הינה שיטת טיפול בעלת תוכן אמיתי/ רציונל מדעי ברור (כשתבקרו בדפים השונים תבינו למה כוונתנו…). בזכות כך, רכשה את מעמדה המוביל בתחום התפתחות הילד, כך שלשמחתנו, העיצוב (במקרה שלנו) פחות רלוונטי… (ברוח הביטוי: 'אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שבתוכו').
עם זאת, אנו שואפים תמיד ליצור סדר טוב יותר בכמויות המידע המשמעותיות, לטובת נוחות, נגישות ויעילות!
אתר מוטוריקל לשרותכם כבר למעלה מעשור (2006-2020)!
מוטוריקל – הרבה מעבר ל- פיזיותרפיה לילדים/ פיזיותרפיה למבוגרים או
כירופרקטיקה!
אז מה זה פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים/ פרונציה בקרסול? מה הקשר בין פרונציה/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ קריסה של כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל- למצב בו ילד לא קופץ (או שקופץ באופן לא יעיל ומזיק) או להליכה/ ריצה לא יעילות ומזיקות (בין השאר, צורכות יותר אנרגיה, יותר מעייפות ומעמיסות העמסה שלילית ומזיקה על המבנים האנטומיים השונים, כדוגמת גיד אכילס..) למה בכלל נחוץ טיפול ומה רע כ"כ במדרסים? כל התשובות לרשותכם בשורות הבאות!
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, גורם מרכזי ל- קשיים בהתנתקות מהקרקע ו- שיווי משקל נמוך.
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים (Pronated feet/ pes valgus) עלולה להגביל עד מאוד (*אך לא בהכרח, כפי שיוסבר בשורות הבאות!) את יכולת ההתנתקות מהקרקע (בעת קפיצה, ריצה, דהרות, דילוגים וכיו"ב) ואת שיווי המשקל ולכפות שימוש עודף במפרקים אחרים, שהבולט שבהם הוא מפרק הברך.
כדי לקפוץ על רגל אחת (מבחינה פיסיקלית) יש לדחוף את כדור הארץ (הקרקע עליה אנו עומדים) ולקבל את הכוח המוחזר מהקרקע, הגורם להתנתקות (החוק השלישי של ניוטון, חוק "הפעולה והתגובה"). ילד או מבוגר בעל גמישות יתר בקרסול/ כף רגל קורסת פנימה המנסה להתנתק מהקרקע, דוחף למעשה את הקרקע באלכסון! הכוח אותו משקיע לצורך ההתנתקות (והמוחזר אל הגוף) מתפצל לשני רכיבים ("וקטורים") ולמעשה, רק חלק מהכוח המושקע מסייע בהתנתקות (שיעורו המדויק תלוי בין היתר במידת הפרונציה/ רמת הקריסה של קשת כף הרגל) בעוד הכוח הנותר נספג במפרקים והולך לאיבוד (מתבזבז) נוסף על יצירת שחיקה. סיבה נוספת לקשיי ההתנתקות מהקרקע, היא היעדר יציבות מפרקית נאותה/ מנוף קשיח (rigid lever) במפרקי כף הרגל מהקרסול כלפי מטה, דבר חשוב במיוחד מבחינה ביומכנית לצורך העברת כוח יעילה וחדה אל הקרקע כאשר מנסים להתנתק.
כפי שרמזנו בפסקה הקודמת, לעיתים קרובות, ילדים ואף מבוגרים מצליחים להתנתק מהקרקע ואף לשמור על שיווי משקל, תוך שימוש בטריקים ביומכניים פשוטים, על אף הימצאות אותה פרונציה בכף הרגל. אולם, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הדף, המחיר הבריאותי לכך עלול להיות כבד למדי!
חדשנות מדעית/ שינוי תפיסות עולם…
פיתוח שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) תרם שוּרה של תובנות/ תגליות מדעיות חדשות ומשמעותיות ביותר, המבוססות על מחקר מדעי וניסיון קליני עשיר (עשרות אלפי שעות טיפול בשיטת מוטוריקל), תגליות המשנות כמה מתפיסות העולם המרכזיות הקיימות ב פיזיותרפיה/ ריפוי בעיסוק (חלקן נסקרו במאמרו של אייל ציוני בכתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatrics) גיליון פב' 2011 …).
אחת התגליות בהקשר הנוכחי, הינה הזיקה (הקשר הישיר והנסיבַּתי) שבין מנח פרונציה של כף הרגל אצל ילדים/ קריסה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל, לקשיי התנתקות מהקרקע ולעיתים גם קשיים בשיווי משקל ופוטנציאל משמעותי לפציעות שונות(*) החשיבות הקריטית של מערכת שיווי משקל ושל יכולת התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור) בגיל צעיר (והתרומה האדירה לשיפור קואורדינציה ולרכישת מיומנויות המאפשרות האצה ושימור של מרכיב ההתנתקות לאורך זמן…).
*חשוב מאוד: הפרדוקס הוא שאותו פוטנציאל משמעותי לפציעות (כדוגמת פציעה דלקתית בגיד אכילס/ achilles tendonitis או תהליך דלקתי היוצר הצטלקות בכף הרגל/ plantar fasciitis) עשוי לבוא לידי ביטוי ביתר שאת (בעיקר) אצל ילדים פעילים, המצליחים להתנתק מהקרקע או לשמור על שיווי משקל למרות קריסת כף הרגל פנימה! עוד תוכלו ללמוד בהמשך הדף שדווקא ילדים אלה אינם מופנים ל- אבחון מוטורי/ אבחון יציבה, בשל תחושת ה"עסקים כרגיל" (הכל בסדר/ התפקוד תקין) שהם משדרים בעזרת התנועות המפצות שלהם!
תגליות מדעיות נוספות בנושא פרונציה בקרסול, תמצאו בהמשך הדף!
לרשותכם סקירת תגליות מדעיות נוספות שלנו (בתחום המוטורי, אורטופדי וגם יציבתי).
(תגיות: קריסה של הקרסול/ קריסה של כף הרגל/ קריסת כף הרגל/ קשת נמוכה בכף הרגל/ קריסה של קשת כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל/ פרונציה של כף הרגל/ פרונציה ברגל/ בכף הרגל/ פרונציה מוגברת/ קריסת קרסול פנימה/ קריסת קרסוליים/ קריסת קרסול טיפול/ קריסה של כף הרגל פנימה pronation/ Pronated feet/ pes valgus)
כף הרגל מב-קשת וגם מתע-קשת*, תחזירו לי ת'קשת :))
"הרגל מב-קשת / הרגל מתע-קשת" הם סימני מסחר שכל הזכויות בהם שייכות למוטוריקל!
*באופן סימבולי למדי, הקליניקה שלנו שכנה עד לאחרונה ב-מרכז קהילתי "קשת" ברעננה. ילדים שאלו אותנו מעת לעת ובאופן תמים, "מה, באמת קוראים למרכז הזה "קשת" בגלל שאתם מחזקים את קשתות כפות הרגליים"? 🙂
אייל ציוני מדבר על פרונציה של כף הרגל, בהקשר טיפול בהשמנה אצל ילדים/ השמנת יתר בילדים בתכנית "מהיום דיאטה", ערוץ 10 (ינואר 2017).
לפני שתמשיכו בקריאה, האזינו ברקע לריאיון קליל שהענקנו לאחרונה (יולי 2018) לגל"צ, בהקשר פרונציה של כף הרגל ו- לימוד רולר בליידס לילדים/ לימוד רולר בליידס למבוגרים/ לימוד החלקה על גלגיליות/ לימוד גלגיליות בתכנית "הקיץ של אביה" (ההתייחסות לפרונציה לקראת סוף הריאיון).
במוטוריקל - יש מוטוריכלל,
פרונציה של כף הרגל אינה גזירת גורל!
סיבות נוספות לקשיים בהתנתקות מהקרקע,..
- היפוטוניה (היפוטוניה טיפול בילדים) טונוס שרירים נמוך גמישות יתר אצל ילדים היפוטוניה וגמישות יתר מתח שריר נמוך מתח שרירים נמוך ו רפיון שרירים אצל ילדים.
- קואורדינציה שרירית (קואורדינציה מוטורית) לא נאותה (בכלל זה, תיאום ותזמון לקויים). ראו גם: קואורדינציה הגדרה.
- ליקויים במערכת שיווי משקל (הקרקע כמקום יחיד בטוח…).
- מערכת תחושה עמוקה לקוייה.
*סיבות נוספות לרשותכם, בדף שיפור יכולת הניתור (שיפור קפיצה לגובה | שיפור קפיצה לרוחק).
אם כן, סיבה מרכזית לקשיים בהתנתקות מהקרקע נעוצה במנח לא תקין של הגפיים התחתונות, המתבטא במנח אלכסוני של גיד אכילס ו- קריסת כף הרגל/ יתר פרונציה בקרסול (במפרק subtalar joint)/ פרונציה בכף הרגל (Pronated feet/ pes valgus). במצב זה, השפה הפנימית של כף הרגל קורסת פנימה בשל רפיון/ גמישות יתר בקרסול/ גמישות של רקמת חיבור/ מחתלת המכונה plantar oponeurosis, רקמת חיבור חשובה ביותר הן בהיבט היציבות של כף הרגל והן בהקשר התנועתיות, נוסף על רצועות (Ligaments /מעין חוטים המחברים בין העצמות, בעיקר 2 רצועות:
- האחת נקראת plantar calcaneocuboid ligament
- והשנייה, spring ligament, או בשמה המלא: plantar calcaneonavicular ligament
וכן גמישות יתר ברגליים/ גמישות יתר במפרקים (joint hyperlaxity), דבר הגורר ביטול/ הפחתה של הפונקציה הביומכנית (החיונית כ"כ בכף הרגל) המכונה 'מנוף קשיח'/ 'rigid-lever' (ראו תמונה). הכוח האנכי בו מנסה הילד להשתמש לשם דחיפת הקרקע והתנתקות ממנה, נספג במפרקים ומתבזבז! (פרונציה מורכבת מ- 3 תנועות במישורים שונים: א. כפיפה גבית, dorsiflexion במפרק הקרסול, ב. הרחקה, abductiom ו- ג. סיבוב כלפי חוץ, eversion (במפרק subtalar joint).
קריסת קשת כף רגל/ קשת נמוכה בכף הרגל/ קריסת קרסול פנימה. קריסה משמעותית של 2 הקרסוליים (pronation/ פרונציה בקרסול) אצל ילד בן 8. שימו לב לזווית החדה (valgus) בין עצם הקרסול (medial malleolus) לבין השפה הפנימית של כפות הרגליים.
חשוב מאוד לכל הורה לדעת…
כיצד תדעו האם ילדכם מתנתק נכון מהקרקע? כיצד יבואו לידי ביטוי קפיצות על רגל אחת/ שתי רגליים אצל ילדים הסובלים מ- קריסת קרסול פנימה/ פרונציה של כף הרגל?
ילד הסובל מ- קריסת קשת כף רגל/ קשת נמוכה בכף הרגל, עשוי להציג אחד או כמה מהסימפטומים הבאים, בעת קפיצות במַקום*:
- קריסה פנימה של כף הרגל עשויה להסית את כף הרגל ואת הגוף כולו הצידה (מדיאלית) בעת קפיצה על רגל אחת במַקום. כלומר, הילד ינוע לכיוון השפה הפנימית של הרגל עליה קופץ (במילים אחרות, הילד עשוי לסיים סדרת קפיצות במַקום* על רגל ימין בתזוזה ו/או איבוד שיווי משקל לכיוון צד שמאל ולהיפך..),
*חשוב מאוד לבדוק את הקפיצות במַקום, ולא בהתקדמות! עמדת המוצא לביצוע המבדק הינה עמידה סטטית למשך 2-3 שניות על רגל אחת, מבלי להישען על רהיט או קיר..
- המומנט הפיזיקלי הסיבובי של הקרסול בעת הפרונציה, עשוי לעבור אל עצם השוק (tibia) ולגרום לסיבוב של הגוף כולו נגד כיוון השעון בניתור על רגל ימין, או לסיבוב עם כיוון השעון בעת ניתורים על רגל שמאל (*/ **)
- הילד יקשית את גופו הצידה, יסית את ראשו או כתפיו לכיוון השפה החיצונית של כף הרגל עימה הוא קופץ, לצורך איזון מומנטים פיזיקלי,
- 'התנתקות מדומה'- קפיצה על שתי הרגליים או רגל אחת ללא התנתקות אמיתית מהקרקע, אלא ניתוק/ הגבהת עקב מהרצפה ועלייה על כריות כפות הרגליים ו/או הבהונות בלבד!
- 'התנתקות חלקית'- חשוב לדעת, קפיצה נכונה מבחינה ביומכנית על שתי רגליים או על רגל אחת, אמורה לבוא לידי ביטוי במנח המכוּנה plantarflexion (פוינט) בקרסוליים (או בקרסול הרגל המנתרת) בעת שהילד התנתק ושוהה באוויר (בשיא הגובה). אצל ילדים בעלי קריסה של הקרסול/ קריסה של כף הרגל, נראה רגל הממריאה/ מתרוממת מהקרקע במצב מקביל לרצפה (או מצב ביניים, שאינו פוינט מובהק). לידיעתכם, גם מצבי ביניים, כדוגמת פוינט חלקי מחייבים טיפול!
*בעיה נוספת, חמורה יותר מבחינה ביומכנית, היא שני מומנטים פיזיקליים החלים בו-זמנית ובכיוונים הפוכים, על שני הקצוות (פרוקסימלי ודיסטלי) של עצם השוק (tibia), דבר המגביר את עומסי הפיתול והגזירה, עומסים בעלי פוטנציאל שלילי על השלד וגם גיד אכילס. הסבר מדעי מפורט בסוגייה זו לרשותכם בהמשך הדף!
**קיימת עדיין הנחת יסוד שגויה ב- פיזיותרפיית ילדים ו- ריפוי בעיסוק, לפיה ילד המסתובב בעת קפיצות על רגל אחת במַקום, עושה זאת בשל קושי בתכנון תנועה (תכנון תנועה פרקסיס). כאמור, רובם המוחלט של המקרים בהם הילד מסתובב אגב קפיצות, מקורם למעשה ב- קריסת קרסול/ כף רגל שטוחה אצל ילדים (כף רגל שטוחה טיפול/ פלטפוס טיפול).
***חשוב לצפות בילד המבצע ניתורים על רגל אחת, ברגליים יחפות!
אחד ההסברים המדעיים* לשכיחות הגבוהה באוכלוסיה של פרונציה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסה של כף הרגל/ קשת נמוכה בכף הרגל, מצוי במשטחים עליהם אנו דורכים. אם בעבר הרחוק, בני אדם הלכו יחפים על משטחים לא סלולים/ לא מרוצפים (לא ישרים) כדוגמת כורכר, סלעים, קרקע ובה אבנים קטנות/ קוצים וכו', הרי שכיום אנו דורכים/ הולכים בעיקר על משטחים אחידים וחלקים (רצפה/ פרקט..) עם נעליים נוחות. אז מה המשמעות?
ובכן, הליכה (רגליים יחפות) בתוואי שטח לא אחיד ובעל עצמים חדים, מגרה שתי מערכות חישה חשובות בכף הרגל, המערכת הטקטילית (מערכת המגע) ו- המערכת הפרופריוספטיבית (מערכת תחושה עמוקה), גירוי המעודד הפעלת שרירים שתפקידם הגבהת/ הרחקת מרכז כף הרגל מהקרקע (כדי להתרחק מהגורם המגרה/ המציק…), בדיוק אותם שרירים שאחראים על ייצוב הקשת האורכית של כף הרגל (medial longitudinal arch of the foot, ראו מידע נוסף בהמשך הדף..).
*מכיוון שחשיבה מדעית הינה חשיבה ביקורתית, להלן תיעוד היסטורי אותנטי המפחית את המיהמנות של ההשערה המדעית לעיל:
פרונציה של כף הרגל – אל תאשימו רק את הקידמה…
הבאנו את התמונה כתיעוד היסטורי ואותנטי של יציבה לקויה ו- בעיות אורטופדיות אצל ילדים/ מבוגרים שחיו בארץ בראשית המאה הקודמת, לפני שבכלל מישהו חלם על מחשב, טאבלט, סמארטפון, נעלי ריצה מקצועיות או מסלול ריצה מודרני בספורטק העירוני. החבר'ה בתמונה מתועדים במרכזו של היישוב, עומדים על כורכר (משטח לא סלול). התמונה מהווה הוכחה לכך שישנם גורמים נוספים, מעבר לקדמה של ימינו להתפתחות בעיות אורטופדיות/ יציבה לקויה. ניתן למצוא בתמונה בעיות אורטופדיות בברך (רגלי איקס, פשיטת יתר בברך) ו-בעיות אורטופדיות בכף הרגל (פרונציה של כף הרגל, פלטפוס ברגל/ פלטפוס אצל ילדים) נוסף על בעיות יציבה (עמידה רפויה, קיפוזיס, לורדוזיס).
ובחזרה לענייננו, בסיס היציבות של הגוף כולו מתחיל בכף הרגל. עצם מרכזית בקומפלקס העצמות של כף הרגל ששמה talus נושאת למעשה את כל משקל הגוף! (ולמרבה האירוניה, זה בדיוק המקום בו קיימת אותה פרונציה/ קריסה עליה אנו מדברים, ממש מתחת לעצם זו) כל חיסרון ביומכני/ תשתית יציבתית לקויה/ בסיס רעוע בסגמנט חשוב זה יקשה על תפקוד הגוף בכל הקשור להתנתקות ויציבות!
צפוף לכם בעין? ההסבר לכך פשוט:
יש לנו פשוט המון להציע 🙂
מוטוריקל - בדיוק מה שחיפשתם, גם עבור פרונציה של כף הרגל!
חשוב להדגיש כי בעת הליכה או ריצה, קריסה של כף הרגל/ פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים (פרונציה מבוּקרת: בתזמון, משך ועוצמה נכונים) הינה דבר תקין וחיובי לצורך בלימת/ ספיגת זעזועים והתאמת מפרקי כף הרגל למשטח עליו אנו דורכים (פונקציה המכונה loose adapter) והענקת כוח דוחף מאידך (יצירת תשתית ביומכנית מתאימה לשלב מאוחר יותר במחזור ההליכה, שלב ה- "toe off"), אותה פרונציה בכף הרגל (טבענו עבורה את השם "פרונציה פונקציונלית") בעת הליכה (שלב ה- mid stance), חשובה מאוד לצורך יצירת פוטנציאל ביומכני אנרגטי* המזין את רצף ההליכה (פרונציה שבעקבותיה תבוא תגובה ביומכנית חשובה עד מאוד המכונה: windlass mechanism of the foot ובאה לידי ביטוי בהרמת קשת כף הרגל). הדבר קשור באופן עקיף גם לעיקרון ביומכני של מעגל מתיחה-קיצור, לפיו רקמה אלסטית שנמתחת, שואפת לחזור למצבה המקורי (כמו גומי). מנגנון שימור אנרגיה דומה קיים ברקמות עמוד השדרה בעת הליכה ומסייע הן בחיסכון אנרגטי והן באסתטיקה של ההליכה (ראו: יציבה נכונה בהליכה).
*אם ניכנס מעט לעובי הקורה מבחינה מדעית, מספר גורמים אנטומיים-ביומכניים חוברים יחדיו כדי לסייע לכף הרגל לצאת/ לעבור משלב של אותה פרונציה פוקציונלית ל- סופינציה, במפרק subtalar joint (שלב הדריכה המאוחרת/ Late stance):
אותו 'windlass mechanism of the foot' המושג בעקבות כפיפה פסיבית (dorsi flexion) של הבוהן הגדולה (hallux במפרק MTP) בעת שמנתקים את העקב מהקרקע (hill off) והוא למעשה מתיחה של רקמה (plantar aponeurosis) המצויה בכף הרגל והמסייעת בשימור הקשת האורכית שלה (medial longitudinal arch of the foot). בעקבות אותה מתיחה, עצם העקב (calcaneus) המהווה את חלקה האחורי של כף הרגל (rear foot) מתקרבת לחלקה הקדמי (forefoot) ונוצר גיוס/ הרמה של קשת כף הרגל (medial longitudinal arch of the foot),
*windlass mechanism of the foot משמש גם כאחד הטסטים הקליניים לצורך אבחנה בין פרונציה בכף הרגל ל- פלטפוס.
- אותה רקמה (plantar aponeurosis) המצויה בכף הרגל ומסייעת בשימור הקשת האורכית הפנימית שלה, מתחילה מבחינה אנטומית בעיקר בחלקה הפנימי (medial) של עצם העקב (calcaneus) ונאחזת בבסיסי הבהונות, כיווץ/ העלאת המתח באותה רקמה יוצר סיבוב פנימה (inversion) של עצם העקב, ובעקבות כך נוצרת סופינציה (ההיפף מאותה פרונציה שזה עתה היתה דומיננטית) במפרק subtalar joint.
- גם שרירי התאומים והסוליה (gastrocnemius-soleus) נאחזים ומייצרים כוחות משיכה בחלק הפנימי של כף הרגל (מדיאלית לציר subtalar joint) דבר המוביל לסיבוב פנימה (inversion) במפרק subtalar joint בעת דחיפת הקרקע (push off) והרמת העקב במנח זה (inversion) ביחס לחלק הקדמי של כף הרגל.
- ראשית המגע עם הקרקע, בעת הנחת חלקו החיצוני של העקב (שלב הדריכה המוקדמת/ initial contact, ראו תמונה) והחזר הכוחות (Ground reaction force) היוצר "אפקט דומינו" שתחילתו הגדלת הפרונציה (מנח eversion) וסיבוב עצם השוק (tibia) פנימה וסופו בחזרה של כף הרגל למצב של "מנוף קשיח" (rigid lever) עם סופינציה וסיבוב עצם השוק כלפי חוץ, בעת שמשקל הגוף עובר אל השפה הפנימית של כף הרגל
דריכה נכונה על כף הרגל/ הליכה נכונה כף רגל: התפלגות נכונה של משקל הגוף לאורך כף הרגל בעת הדריכה (שלב ה- Stance בהליכה). מתוך Saidoff & McDonough, 2002
מדרסים לפרונציה, כן או לא?
ראינו אם כן, שפרונציה בכף הרגל במידה סבירה, מהווה מרכיב תנועתי פונקציונלי טבעי וחשוב עד מאוד (וליתר דיוק, קריטי!) הן מבחינה מוטורית (תנועתית-תפקודית), מבחינה יציבתית-אורטופדית, מבחינה אנרגטית ואף בריאותית (הפחתת עומסים ומניעת פציעות) מסיבות אלה בדיוק (וישנן נוספות) אנו מתנגדים באופן נחרץ לשימוש במדרסים!
ראו מידע נרחב בנושא שימוש במדרסים לקראת סוף הדף!
דיברנו על פרונציה בעלת תרומה חיובית (הענקנו לה את השם "פרונציה פונקציונלית"). מאידך, יתר פרונציה עלולה לגרום לעומסי יתר מצטברים באיזור הפנימי של כף הרגל והקרסול וכלפי מעלה, לבירכיים לאגן וגם לגב. כך לדוגמא, ילדים בעלי קריסת קרסול פנימה עושים שימוש עודף בברכיים לצורך תנועה (דחיפת הגוף בריצה או בקפיצה וכיו"ב). עומס יתר על מפרקי הבירכיים עשוי לשחוק אותם לאורך זמן. בעיה נוספת הקשורה לבירכיים היא עומסי רוטציה (פיתול) המתהווים סביב הברך כתוצאה מסיבוב בכיוונים הפוכים של הירך והשוק (תוכלו ללמוד על כך בהמשך הדף בפסקה שכותרתה: "פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל– מספר תרחישים אורטופדיים…").
קריסה של קשת כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה: קריסת כף הרגל נגרמת גם מחיסרון ביומכני של קבוצות השרירים בגפיים התחתונות. מבין קבוצות השרירים השונות המייצבות את מפרק subtalar joint (מצוי מתחת למפרק הקרסול) שני שרירים עיקריים (tibialis anterior ו- tibialis posterior) אחראים על מניעת יתר פרונציה, או באופן מדויק יותר, פועלים לאפשר 'פרונציה מבוקרת' בקרסול (פרונציה חיובית וקצובה בטווח ובזמן), נוסף על תפקוד חשוב של שרירים המעניקים תמיכה לקשת האורכית של כף הרגל, (כדוגמת *Flexor hallucis longus).
במצבים של גמישות יתר בילדים, נדרש טונוס שרירים/ עבודת שרירים מאומצת יותר כגורם מייצב (חלופי) של המפרקים. טונוס שרירים נמוך אצל ילדים מקשה עוד יותר על המלאכה וגורם לאותו חוסר יציבות הנראה במפרקים.
*ואם אנו עוסקים בנושא של התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור), אותו שריר חשוב, Flexor hallucis longus, נחשב לכוח החזק הדוחף אותנו קדימה בעת הליכה, ריצה וגם קפיצה. ספרינטרים (אצנים/ רצים מהירים למרחקים קצרים, כדוגמת 100 מ') מהדקים את הבוהן הגדולה שלהם לרצפה בקו הזינוק (אדן הזינוק) כדי להפיק את כוח הדחיפה המירבי (תועלת מירבית) מאותו שריר..
◄ תופעה מדאיגה ומקוממת כאחת…
ילדים רבים מגיעים אלינו לאחר שעברו אבחון או טיפול ממושך בפיזיותרפיה/ אורטופדיה. חדשות לבקרים, אנו נתקלים בתופעה של אנשי מקצוע (פיזיותרפיסטים/ כירופרקטורים, בארץ וגם בחו"ל), אשר מסבירים להורים באופן מלוּמד לכאורה(*), שהעובדה שהילד שלהם מתקשה לקפוץ על רגל אחת או על 2 רגליים, מקורה בכך שאינו מעוניין להתנתק מהקרקע ("לא בא לו לקפוץ.."). ובכן, תחשבו על זה, האם גם ילד שאינו מדבר (בגיל שבו אמור כבר לדבר…) עקב קשיי שפה/ קשיי תקשורת (מסיבות שונות, בהן דיספרקסיה ורבלית/ אפרקסיה/ אפזיה/ סיבות רגשיות…) בוחר לשתוק סתם כך, מפני ש "לא בא לו לדבר"?
לקבוע שילד לא קופץ על רגל אחת או שתי רגליים מפני שלא מתחשק לו (לא בא לו לקפוץ) זה בדיוק אותו דבר כמו להדביק לילד פלסטר על הפה ולומר לו, "אל תדבר עכשיו" כי החלטנו שעדיין לא בא לך…
*היה ראוי יותר ומוסרי יותר, לו אותם אנשי מקצוע היו מודים שקיימת בעיה ושעל ההורים להיוועץ בגורם מקצועי שיש בידו מענה.
הדבר מקומם אותנו במיוחד, לאור העובדה שתנועה בגיל הרך והתנתקות מהקרקע באופן ספציפי, מהוות דרך לביטוי עצמי/ שפת תקשורת משמעותית עם הסביבה, לעיתים אפילו יותר משפה ורבלית (דבוּרה). תוכלו לקרוא על כך בדף שיפור הניתור.
סיבה נוספת לדאגה שלנו, נעוצה בעובדה שאחוז גבוה במיוחד מהילדים שאינם מסוגלים לקפוץ על שתי רגליים או על רגל אחת בחופשיות, סובלים גם מ- קריסת קרסול פנימה. ילד הסובל מ- קריסה בכף הרגל ונוטל חלק בפעילות גופנית (גם פעילות גופנית מתונה כדוגמת הליכה או ריצה קלה**), עלול לפתח פציעות אורטופדיות שונות עם הזמן.
**אחוז גבוה מהילדים בעלי קריסה בכפות הרגליים, מצליחים בכ"ז להתנתק באופן כזה או אחר מהקרקע, תוך שימוש באדפטציות (פיצויים ביומכניים) בעלות פוטנציאל שלילי ומזיק למפרקים ולמבנים נוספים ודווקא ילדים אלו, נמצאים בקבוצת סיכון לסבול מפציעות אורטופדיות. תוהים מדוע? כל המידע בדף הנוכחי.
אנו במוטוריקל, רואים חשיבות קריטית ביכולת התנתקות מהקרקע אצל ילדים, כבר בגיל הרך, ומביאים לכם ידע מדעי חדשני והמון, המון תקווה 🙂
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל- מספר תרחישים אורטופדיים אפשריים להיווצרות (או השלכות של..) פרונציה בקרסול:
- התרחיש השכיח (נפוץ) ביותר של פרונציה ברגל/ צניחת קשת כף הרגל, מתחיל ב- סיבוב פנימה בירך (femoral anteversion), היוצר את הפיצויים השלדיים הבאים: א. רגלי X (רגלי איקס/ genu valgus), ב. סיבוב של עצם השוק (tibia) כלפי חוץ (external tibial torsion), ג. פרונציה בקרסול (שבאה, בין היתר, למתן את סיבוב עצם השוק כלפי חוץ).
התרחיש המתואר עשוי להתרחש כתוצאה מהרגלי יציבה לקויים כדוגמת ישיבת w אצל ילדים, אך לא רק. מצב כזה של חוסר איזון בשלד (מכונה גם miserable malalignment syndrome), חושף מפרקים כמו מפרק הברך לסכנת פציעות ממשית לאורך השנים וכאב (Patellofemoral pain syndrome)..
- מצב הפוך, לקות המתהווה (מתחילה) מכפות הרגליים, מצב של כף רגל קורסת פנימה/ פרונציה בסגמנט כף הרגל, היוצרת/ מעבירה מומנט סיבובי (פנימה) לעצם השוק (medial tibial torsion), דבר הגורם להיווצרות רגלי X (רגלי איקס/ genu valgus) ופיצוי בדמות סיבוב פנימה בירך (femoral anteversion).
- תרחיש אפשרי נוסף, מתחיל בקיצור משמעותי של שרירים אחוריים (hamstring/ gastrocnemius), או גיד אכילס (גיד אכילס קצר אצל ילדים | קיצור גיד אכילס אצל ילדים) היוצרים מגבלה בטווח התנועה של כף הרגל (טווח כפיפה גבית/ dorsiflexion), דבר המייצר הגדלת פרונציה של כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל כפיצוי (ולעיתים אף סיבוב פנימה בירך/ femoral anteversion, שינויים שלדיים המגדילים את זווית הברך (Q-angle) ויוצרים שחיקה מואצת במפרק ירך-פיקה/ Patellofemoral joint).
- פרונציה בכף הרגל/ קריסת כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל עשויה גם להיווצר לאורך השנים כפיצוי למנח אורטופדי לקוי של החלק הקדמי של כף הרגל (forefoot varus), לצורך הבאה מלאכותית של בסיסי הבהונות (מדיאליים) למגע עם הקרקע.
*מצאנו קורלציה (מִתְאַם/ קשר ישיר) בין חומרת/ מידת forefoot varus לחומרת הפרונציה המפצה. כלומר, forefoot varus משמעותי? – פרונציה בקרסול משמעותית יותר!
לתגליות מדעיות נוספות שלנו (בתחום המוטורי, אורטופדי וגם יציבתי).
וארוס בכף הרגל (forefoot varus) אצל ילד בן 9 המטופל במוטוריקל.. ניתן לראות את בסיס הבוהן הראשונה (head of 1st metatarsal) מוגבה מהרצפה (המגע עם הקרקע נעשה עם כרית הבוהן באמצעות כפיפה מפצה* במפרק הדיסטלי). *חשוב לציין כי המנח של כף הרגל בתמונה אינו המנח הטבעי של הילד. המנח הטבעי כולל פיצוי מסוג שונה (ראו תמונה נוספת בדף אורטופדיה).
לעיתים מגיעים אלינו מטופלים (ילדים/ מבוגרים) בעלי פרונציה בקרסול ברגל אחת, עם קריסה חיצונית של כף הרגל השנייה (אסימטריה יציבתית). ברשותנו כלים מתוחכמים לשינוי מנח שתי כפות הרגליים והשגת איזון יציבתי נכון. למידע בנושא קריסה חיצונית של כף הרגל, לחצו: וארוס ברגל/ foot varus.
ראו בהמשך הדף גם המלצות ל- הליכה נכונה/ ריצה נכונה לבעלי אסימטריה יציבתית!
- תרחיש נוסף להתהוות פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, מקורו ב-יישור יתר בברך (גמישות יתר בברך/ פשיטת יתר בברך). מצאנו כי ילדים בעלי יישור יתר בברך, המרבים בישיבת w (ישיבת w אצל ילדים) בד"כ על רקע גמישות יתר נוספת במפרק הירך, נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית לפיתוח סיבוב כלפי חוץ של עצם השוק (external torsion of tibia) ולסיבוב פנימה (פיצוי) של עצם הירך (Femoral anteversion)*, שינויים שלדיים המגדילים את זווית הברך (Q-angle) ויוצרים שחיקה מואצת באיזור הפיקה. פיצוי נוסף אפשרי של אותן רוטציות שלדיות הינו התהוות פרונציה בכף הרגל! ייתכנו מקרים של יישור יתר בברך ללא שימוש ב- ישיבת w אצל ילדים אך עם מנח forefoot varus נלווה (אפילו ברמה קלה) המביאים אף הם לאותה פרונציה בכף הרגל אצל ילדים!
חשוב מאוד לדעת…
ראינו ש- פרונציה של כף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים עלולה להופיע על בסיס אטיולוגיה מגוונת (רקע/ גורמים שונים) או כתוצאה מהימצאות בעיות אורטופדיות שונות (קומורבידיות). רבים תרים ברשת אחר פיזיותרפיה לחיזוק שרירי כף הרגל/ תרגילים לחיזוק קשת כף הרגל/ תרגילים לחיזוק הקרסול. אנו ממליצים לכולם לנקוט משנה זהירות! הסיבה לכך היא שחשוב מאוד, לפני שמתחילים לתרגל, לברר את המקור או במילים אחרות את "הסוג" (subtypes) של הפרונציה ע"י בדיקת פרונציה, וזאת משום שתרגילים שונים, עשויים שלא להתאים לפרונציה ספציפית ולייצר עומסי יתר ונזקים פוטנציאליים לשלד ולרקמות הרכות!
מידע נוסף בנושא בדיקת פרונציה ואבחנה מבדלת בהמשך הדף!
מוטוריקל - חלשים בעיצוב, חלשים במדיה
אבל... מובילים במוטוריקה, יציבה ו- אורטופדיה!
מוטוריקל - חלשים בעיצוב, חלשים במדיה
אבל... מובילים במוטוריקה, יציבה ו- אורטופדיה
מוטוריקל - חלשים בעיצוב, חלשים במדיה
אבל... מובילים במוטוריקה, יציבה ו- אורטופדיה
השלכות שליליות של פרונציה/ קריסה של הקרסול/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסה של כף הרגל ברמה האורטופדית:
פתחנו בראשית הדף באמירה שכל מצב של כף רגל קורסת פנימה (למעט פרונציה קלה מאוד) מחייבת טיפול מקצועי. לתפיסתנו, גם ילד בעל יתר פרונציה בכף הרגל המצליח בכל זאת להתנתק מהקרקע ע"י גיוס מפרקי הברכיים לדוגמא (העומסים על המפרקים במהלך ריצה או קפיצות על רגל אחת עשויים להגיע לעד פי חמישה (!) ממשקל הגוף, מידע נוסף בפסקה המודגשת הבאה), או ילד המצליח לשמור על שיווי משקל בעמידה על רגל אחת/ הליכה על קורה/ עלייה במדרגות וכדו', נעזר לשם כך בפיצוי מזיק כלשהו כדוגמת הטיית הגוף/ הכתפיים/ הראש לכיוון הנגדי אליו הגוף עומד לקרוס (לצורך 'איזון מומנטים' פיזיקלי) 'פיצוי' מזיק מאין כמוהו המגביר/ מנציח את מנח ה- פרונציה ברגל ויוצר העמסה מוגברת על המפרקים, הגידים והרצועות (הכלואים באותו מנח היפרפרונציה, אגב התמודדות עם עומס מוגבר באותו זמן…). אותו "פיצוי" (מזיק מאין כמוהו) מגביר לאורך זמן גם את טווחי התנועה/ קריסת כף הרגל (גמישות יתר ברגליים), כך שילד שאינו מטופל, נתון במשך השנים למעגל קסמים שלילי של החמרת אותה צניחת קשת כף הרגל/ פרונציה קיימת!!
דוגמא נוספת, ילד בעל קריסה של כף הרגל/ יתר פרונציה המנסה לקפוץ/ ללמוד לקפוץ על חבל, יעשה זאת ברוב המקרים ע"י כפיפה משמעותית בברכיים וכפיפת/ קיפול השוקיים לאחור>> אימפקט/ זעזועים/ נזק משמעותי לברכיים וגם לעמוד השדרה! גם אם יבצע את המיומנות בצורה פחות רועשת, עדיין יעמיס באופן שלילי על הגידים של מספר שרירים (tibialis posterior, Achilles tendon). ילד הסובל גם מ- השמנת יתר (השמנת יתר אצל ילדים) יתקשה יותר בכל משימות ההתנתקות ויהיה חשוף לעומסים ביומכניים משמעותיים הרבה יותר (עומס רב יותר על המפרקים)!
כפי שהזכרנו, קיימת הנחת יסוד שגויה בפיזיותרפיית ילדים וריפוי בעיסוק, לפיה ילד המסתובב בעת קפיצות על רגל אחת במַקום, עושה זאת בשל קושי בתכנון תנועה (קושי בתכנון תנועה אצל ילדים). מצאנו שרובם המוחלט של המקרים בהם הילד מסתובב אגב קפיצות, מקורם למעשה במומנט הסיבובי של עצם השוק (tibia) הנלווה ל- קריסת קרסול/ כף רגל שטוחה אצל ילדים (כף רגל שטוחה טיפול/ פלטפוס טיפול), מומנט סיבובי המועבר אל השוק בעת ביצוע הקפיצות!
שיווי משקל אנטומי ו- דריכה נכונה על כף הרגל >>
האם אתם דורכים בצורה נכונה על כף הרגל בעת עמידה או הליכה? קשה מאוד לענות על השאלה הזו, משום שאף אחד מאיתנו אינו יודע או יכול לדעת כיצד מתפזר משקל הגוף על כפות הרגליים (ללא קשר לסוג הנעליים או למדרסים יקרים שרכשתם ממיטב כספכם, תתפלאו לשמוע). אז מעבר לעובדה ש- יציבה לא נכונה/ אסימטרית על כף הרגל עלולה להשליך על היציבה הכללית שלנו*, רבים מאיתנו מגלים את התשובה לשאלה זו רק לאחר התפתחות פציעות אורטופדיות כאלה ואחרות (כדוגמת פציעה דלקתית בגיד אכילס/ achilles tendonitis או תהליך דלקתי היוצר הצטלקות בכף הרגל/ plantar fasciitis).
הידעתם? שיווי משקל ילדים/ שיווי משקל למבוגרים לתפיסתנו, אינו נמדד רק בפרק הזמן בו מצליחים לשמר אותו (בעת עמידה על רגל אחת וכו'). לידיעתכם, אחוז משמעותי מאוד באוכלוסיה, בכלל זה ילדים וגם מבוגרים בעלי בעיות אורטופדיות* כדוגמת פרונציה של כף הרגל או foot varus, מסוגלים לשמר שיווי משקל בעמידה, בהליכה, טיפוס וירידה במדרגות וכדו', תוך העמסת משקל לא נכונה/ אסימטרית ומזיקה** על כף הרגל/ הקרסול תוך ביצוע "טריקים ביומכניים" בלתי מוּדעים/ רפלקסיביים כאלה ואחרים (כדוגמת 'איזון מומנטים' פיסיקלי).
מערכות הגוף הפיזיולוגיות (המערכת הוסטיבולרית והמערכת הפרופריוצפטיבית) מאפשרות השגת/ שימור שיווי משקל בכל מחיר(!) גם אם כף הרגל מונחת בצורה עקומה על הקרקע (ביטוי לא מקצועי המבטא אסימטריה משוועת) ובל נשכח שכף הרגל נושאת עימה את משקל הגוף כולו ואף מעבר לכך***, בעת פעילויות אירוביות כדוגמת ריצה או ירידה במדרגות.
***לצורך ההמחשה, בעת הליכה, העומס על מפרקי הרגל הדורכת מגיע לעד פי 2.5 ממשקל הגוף. בטיפוס במדרגות עד פי שלושה, ובזמן ריצה, עד פי חמישה ממשקל הגוף!
◄ הידעתם? לא רק בעת עמידה סטטית, בין 10-30% ממחזור ההליכה (תלוי בקצב הליכה) כוללים העמסה על רגל אחת וכן שיווי משקל על רגל זו, בעת שמרכז הכובד של הגוף מתקדם על הרגל עליה דורכים (שלב ה- Mid stance בהליכה).
"אל דאגה, את המחיר תשלמו אח"כ…" ברוח הביטוי 'אליה וקוץ בה', כאמור אותן מערכות פיזיולוגיות מאפשרות תפקוד פונקציונלי ובטיחות רגעית (שקט תעשייתי) על חשבון יציבות השלד ובריאות ארוכת הטווח של המפרקים והרקמות הרכות!
*גם ילדים או מבוגרים שאינם סובלים מ- בעיות אורטופדיות מובהקות, עשויים לפתח בעיות/ פציעות אורטופדיות נרכשות עם השנים, עקב שיווי משקל שאינו מאוזן/ שיווי משקל אסימטרי.
לפיכך, כל פעולה מוטורית הכוללת העמסת משקל בלתי מאוזנת על כף הרגל לתפיסתנו, מהווה פוטנציאל שלילי מצטבר ועתידי לפציעות (כדוגמת פציעה דלקתית בגיד אכילס/ achilles tendonitis או תהליך דלקתי היוצר הצטלקות בכף הרגל/ plantar fasciitis).
*העמסת משקל לא נכונה על כפות הרגליים (דריכה לא נכונה), יוצרת פוטנציאל שלילי לפציעות בבירכיים, אגן וכמובן, עמוד השדרה, בשל השפעות 'השרשרת הקינמטית'/ שרשרת קינמטית הגדרה (כאמור, עקרון ביומכני הקיים בגופנו, לפיו כל תנועה בסגמנט אחד של הגוף משפיעה על הסגמנטים האחרים הקשורים אליו..).
בדיוק מאותה סיבה, טיפול ביציבה לא נכונה/ טיפול בקיפוזיס/ טיפול בלורדוזיס במוטוריקל כולל התייחסות חשובה למנח המפרקים, מכפות הרגליים כלפי מעלה! (מוזמנים לבקר גם בדף בעיות אורטופדיות אצל ילדים | בעיות אורטופדיות בכף הרגל | בעיות אורטופדיות בברך).
לפיכך, אל דאגה, ברשותנו כלים חדשניים המפתחים שיווי משקל אנטומי** יכולת חשובה ביותר לילדים/ מבוגרים, גם לטובת אלה הסובלים מבעיות אורטופדיות שונות (פרונציה של כף הרגל / פלטפוס ילדים forefoot varus, foot varus, pes planus / flat foot ועוד..) לצורך שימור שיווי משקל בריא ומאוזן! טיפול בשיטתנו מעניק פידבק תחושתי (סוג של ביופידבק) המלמד וגם מחייב את הילד/ המבוגר לשאת את משקל הגוף על נקודות המשען האנטומיות המדויקות בכפות הרגליים (דריכה נכונה על כף הרגל), כך שכל אימת שיעשה שימוש בטריקים ביומכניים (המאפשרים בחיי היומיום לשמור על שיווי משקל אסימטרי ומזיק) הדבר לא יצלח ויחייב אותו לשנות את סכמת הגוף ואת תבניות שיווי המשקל הלקויות!
**להזכירכם, המושג "שיווי משקל אנטומי", הינו מושג חדשני ופורץ- דרך שטבענו במוטוריקל. ברשותנו כלים מדעיים ובלעדיים, 'המלמדים את השלד והשרירים' להטמיע תבניות שיווי משקל נכונות, לשמר שיווי משקל בריא (אנטומית) ונכון תוך העמסה סימטרית ומדוייקת על כפות הרגליים בעת עמידה, הליכה, טיפוס במדרגות ועוד! לפי הנחת היסוד המדעית שלנו, הטמעת דפוסי יציבה חדשים, יבטלו/ ייתרו (מלשון 'להפוך למיותר') את הצורך של המערכות הפיזיולוגיות השונות להשיג שיווי משקל מזיק ואסימטרי בכל מחיר!
6 נקודות המשען הנכונות (רצויות) של משקל הגוף על כף הרגל (דריכה נכונה על כף הרגל). בסיס הבוהן הגדולה נושא משקל כפול ביחס לכל אחד מארבעת בסיסי הבהונות האחרים (נלקח מ- Moore, 1992).
למידע אודות תגליות נוספות שלנו, לחצו: שיטת מוטוריקל- תגליות מדעיות מובילות
למידע נוסף, ראו: שיפור סגנון הליכה, שיפור הליכה, הליכה נכונה כף רגל, דריכה נכונה על כף הרגל, תיקון תבניות הליכה, דריכה לא נכונה, הליכה גרירת רגליים, גרירת רגליים, גרירת רגליים ילדים, שינוי תבניות הליכה, שינוי תבנית הליכה, הליכה מסורבלת, הליכה לא סימטרית, הליכה לא נכונה, הליכה לא נכונה אצל ילדים, הליכת טרנדלנבורג, גוף מתנדנד בהליכה trendelenburg gait
אחת הבעיות שעלולות להיגרם מאימוני ריצה, לבעלי פרונציה של כף הרגל, הינה shin splint syndrome, מצב של כאב בשוקיים, המלווה בתהליך דלקתי ועומס רב/ טראומה על הגידים של מספר שרירים (tibialis posterior, tibialis anterior, extensor hallucis longus ועוד..) נוסף על גיד אכילס. יתר פרונציה בקרסול, מגביר גם את העומסים (בלאי) על גיד אכילס, גם בעת הליכה!
שני הסברים עיקריים לשחיקה המהירה של גיד אכילס, כפועל יוצא של יתר פרונציה בקרסול ו- הליכה:
- בעת ההליכה, כתוצאה משינוי המנח הדינמי של מפרקי כף הרגל (בכלל זה, היחסים בין כף הרגל הקדמית לחלקה האחורי) גיד אכילס נלחץ ומוקשת לסירוגין כלפי חוץ הקרסול וכלפי פנים הקרסול. במצב של יתר פרונציה בקרסול, שינויי המנח של גיד אכילס הינם מהירים יותר ועוצמתיים יותר (תנועות 'הצלפה' תכופות), דבר המגביר את השחיקה ומייצר סיכון לפציעות כדוגמת achilles tendonitis ועוד..
- פרונציה בקרסול המופיעה בהליכה בשלב הדריכה* (midstance) משליכה גם על השוקיים (עצם ה- tibia). כוחות סיבוב בכיוונים מנוגדים (כוחות שליליים של גזירה וסיבוב) מועברים אל שני קצוות העצם, ע"י הברך וע"י כף הרגל, דבר היוצר שחיקה וניוון בקצב מהיר של גיד אכילס! על מה מדובר? ובכן, ריצה ואף הליכה במצב פרונציה של כף הרגל, יוצרת/ כופה תנועת רוטציה לכיוון פנימה של הקצה הדיסטלי (זה הקרוב לקרסול) של עצם השוק (tibia) בעוד הקצה הפרוקסימלי (זה הקרוב לברך) של אותה עצם נגרר ע"י התנועה הסיבובית של הירך (Screw home mechanism of the knee) לסיבוב כלפי חוץ. עומסי פיתול (סיבוב בכיוונים הפוכים) של שני קצוות העצם שוחקים את גיד אכילס לאורך השנים ועלולים לייצר פציעות כדוגמת Achilles tendonitis שהוזכר קודם.
*מחזור ההליכה מורכב ממס' שלבים ביומכניים. שלב ה- midstance מייצג את הנקודה שבה מרכז הכובד חולף מעל בסיס התמיכה (ברגל שנמצאת על הקרקע), שלב שבו העומס על המפרקים בשיאו!
מוטוריקל- מביאים לכם אורTOPידע* גם באורטופדיה!
*אורTOPידע הוא סימן מסחר שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!
פציעה שכיחה נוספת, העשויה להופיע אצל ספורטאים (בעלי יתר פרונציה) בענפי האתלטיקה השונים (גם אצל אנשים הרצים כתחביב), או משחקי כדור הינה plantar fasciitis, תהליך דלקתי כתוצאה ממתיחה/ עומס יתר על מחתלת (רקמת חיבור/ aponeurosis) בכף הרגל. אותה פציעה, plantar fasciitis עשויה לעיתים גם להוביל בהמשך ל- דורבן בעקב* (heel spur) כתוצאה מאיחוי לא מבוקר/ הצטלקות של רקמת החיבור (aponeurosis) ולהפוך לפציעה כרונית, שכל עומס קל (גם הליכה למרחק קצר או ריצה קלה) מגרה אותה ויוצרת תהליך דלקתי חוזר ונשנה, כאב ומגבלה בתנועה (כאבים בכף הרגל אצל ילדים כאבים בכף הרגל ובקרסול כאבים בכף הרגל בבוקר כאבים בכף הרגל ילדים כאבים בכף הרגל לאחר ריצה כאבים בכף הרגל טיפול כאבים בכף הרגל לאחר מנוחה כאבים בכף הרגל בדריכה)
*דורבן בעקב עשוי להתהוות גם ללא קשר ל- plantar fasciitis.
כיצד ניתן לאפיין כאב בכף הרגל/ בקרסול הקשור ל- דורבן בעקב (plantar fasciitis)?
- כאבים בכף הרגל בבוקר/ כאבים בכף הרגל בדריכה הראשונה בבוקר* (כאב חד בדריכה הראשונה, כתוצאה ממתיחה של המחתלת/ רקמת חיבור, plantar aponeurosis שהתקצרה במהלך שנת הלילה**) הכאב מתמתן לאחר מספר דקות או למעלה מכך, אך עדיין מורגש…
- כאבים בכף הרגל לאחר ריצה, כאבים בכף הרגל בריצה כתוצאה ממתיחה חוזרת ונשנית של אותה רקמת חיבור (עם העמסת משקל הגדול פי כמה ממשקל הגוף בעת הריצה/ בלימת הזעזועים..)
- הכאב יתמתן עם הפסקת האימונים (אימוני ריצה/ הליכה) אך ייתכן שיחזור עם חידוש העומס (במקרה שלא חל ריפוי מבוקר ו/או מספיק מבחינת משך..).
*כאבים בכף הרגל בדריכה/ כאבים בכף הרגל בבוקר אופייניים לסובלים מ- דורבן בעקב, בשלב שבו התהליך הדלקתי פעיל.
**בשל טונוס השרירים הפיזיולוגי, המביא את כפות הרגליים למנח של plantar flexion/ pes equinus במהלך שנת הלילה!
חשוב מאוד להדגיש: טיפול אופטימלי ב- כאבים בכף הרגל והקרסול הוא מניעה שלהם מבעוד מועד (פרונציה של כף הרגל טיפול).
ואם לא די בכך, מנח יתר פרונציה של כף הרגל במהלך תנועה, גורר ברוב המקרים סיבוב פנימה של עצמות השוק והירך, tibia ו- femur (גורמים שליליים ביחס למפרק הברך, הנאלץ להתמודד עם עומסי רוטציה/ סיבוב מוגברים).
מוטוריקל - שוברים הרגלים רעים, מבלי לשבור את הרגליים!
פציעה שכיחה נוספת בהקשר של פרונציה, הינה תסמונת ITB / Ilio-tibial band syndrome, פציעה שכיחה ביותר אצל רצים, הנגרמת בהקשר הנוכחי ממתיחת יתר של אותה מחתלת/ רקמה.
◄ פרונציה – ריצה:
מה הקשר בין ריצה בירידה או על מסלול משופע/ מעגלי לפרונציה של כף הרגל?
הידעתם? גם סגנון הריצה שלכם ואופי המשטח עליו אתם רצים, משליכים על מנח כפות הרגליים שלכם. ריצה בירידה מאריכה את זמן/ משך מנח פרונציה של כף הרגל בעת הדריכה (מעבר לשלב mid stance), כך שלבעלי פרונציה בקרסול, מומלץ להימנע מאימוני ריצה ממושכים בירידות! ריצה בעלייה דווקא מקצרת את משכו של מנח הפרונציה (כף הרגל נכנסת למנח סופינציה עוד לפני שלב ה- mid stance) כך שלבעלי פרונציה בקרסול ריצה בעלייה עדיפה.
עם זאת, רגע קט לפני שאתם חושבים לשנות את מסלול הריצה שלכם, חשוב לציין באותה נשימה, וברוח הביטוי "אליה וקוץ בה"** (או במקרה שלנו ממש "עליה וקוץ בה"), כי אימוני ריצה אינטנסיביים/ תכופים בעליות עלולים להשפיע באופן שלילי על היציבה שלכם. למה כוונתנו?
ובכן, ריצה בעלייה יוצרת לורדוזיס מותנית מוגברת* (בעת הריצה) ריצה בירידה ממתנת (מפחיתה) את הקמר המותני/ לורדוזה מותנית!
*בין היתר בשל מעורבות יתר של שרירי המותן -כסל (iliopsoas) ומנח הגו בעת הריצה.
**ע"פ מילון אבן שושן, הביטוי "אליה וקוץ בה" מתאר דבר שהוא בכללו טוב, אלא שיש בו פגם קטן (במקרה שבו עסקינן, הפגם אינו זניח כלל)
◄ מה הקשר בין ריצה (וגם הליכה) על מסלול משופע לפרונציה א-סימטרית של כף הרגל?
הידעתם? ריצה או הליכה במסלול משופע/ זוויתי כמו השיפוע בחוף הים (על קו המים) מביאה את הרגל הגבוהה יותר (זאת שהשפה החיצונית שלה פונה מזרחה*) להגדלת הפרונציה (מגע נרחב וממושך יותר עם הקרקע) ואת כף הרגל הקרובה יותר למים (זו שהשפה החיצונית שלה פונה מערבה*) למיתון הפרונציה (מגע מועט יותר עם הקרקע).
לפיכך, השילוב של ריצה בירידה, על משטח שהינו גם משופע עלולה להיות בעייתית במיוחד ולייצר פרונציה חמורה בכף הרגל!
*מזרחה/ מערבה, הכוונה לריצה על חוף הים התיכון (ההערה מכוונת לגולשים באתר מחוץ לישראל).
◄ מה הקשר בין ריצה במסלול מעגלי לפרונציה א-סימטרית של כף הרגל?
הידעתם? ריצה במסלול מעגלי (איננו מדברים על ריצה באצטדיון אתלטיקה, אלא על ריצה במעגל בעל קוטר קטן יחסית) מביאה אף היא את כפות הרגליים למנח פרונציה אסימטרית. ריצה במעגל עם כיוון השעון, תביא את כף רגל שמאל לפרונציית יתר (יתר פרונציה) בעוד כף רגל ימין תימצא בחסר פרונציה (חסר בלימה). ריצה בכיוון הנגדי (נגד כיוון השעון) תביא לאסימטרייה הפוכה. רגל ימין תיכנס לפרונציית יתר ושמאל, לחסר פרונציה ודריכה בעיקר על השפה החיצונית!
לפיכך, ילדים/ מבוגרים בעלי יתר פרונציה, חייבים לנקוט משנה זהירות ולא לרוץ באופן קבוע (נפחי אימון גבוהים) במסלול "בעייתי" קבוע. אם אין ברירה אחרת, ניתן לשנות את כיוון הריצה המעגלית לסירוגין (עם/ נגד כיוון השעון) או לרוץ הלוך ושוב בנפח שווה (מרחק שווה) במשטח משופע (כמו שפת הים).
עם זאת, ישנם ילדים/ מבוגרים בעלי מנח אסימטרי בכפות הרגליים. כך לדוגמא, רגל אחת בעלת פרונציית יתר בעוד כף הרגל השניה בעלת מנח קריסה חיצונית של כף הרגל. לילדים/ מבוגרים אלו, דווקא עשויה להתאים ריצה* במסלול מעגלי או על שפת הים. והלכה למעשה (כלומר, באופן מעשי), ככל שמדובר על כף רגל ימין בפרונציית יתר, עם מנח קריסה חיצונית של כף הרגל ברגל שמאל (rear foot varus) אזי עדיפה ריצה עם כיוון השעון או ריצה על שפת הים מצפון לכיוון דרום! (מדובר שוב, על הים התיכון).
באופן זה, נוכל להפחית את העומסים בעל הריצה על כפות הרגליים, הבירכיים ובאופן עקיף, גם האגן ועמוד השדרה!
*ההשפעות שתוארו בפסקה האחרונה לעיל, תקפות רק לריצה. השפעות על הליכה קיימות רק בהקשר של הליכה על משטח משופע (שפת הים).
דפורמציה/ בעיה אורטופדית נוספת, המתהווה פעמים רבות יחד עם פרונציה בכף הרגל, הינה סטייה של עצם הבוהן הגדולה (1st phalang) הנלחצת כלפי חוץ, דפורמציה המכונה הלוקס ולגוס/ hallux valgus. לידיעתכם, אך ורק תיקון המנח של כף הרגל/ טיפול בפרונציה, יפחית את הלחץ הביומכני של קריסת קשת כף רגל על הבוהן ויאפשר למנוע החמרה של סטיית כף הרגל עם השנים! ראו גם: הלוקס ולגוס טיפול.
פרונציה בכף הרגל/ מצב בו כף רגל קורסת פנימה, עלול להשליך גם על מנח היציבה של הבירכיים (תגובת שרשרת), וליצור דפוס יציבתי (יציבה לקויה) של רגלי איקס/ רגלי X (בשפה המקצועית: knocked knees/ Genu-valgus) *או להיות פועל יוצא של מנח בירכיים לקוי (מוטיב הביצה והתרנגולת, מידע נוסף בפסקאות הקודמות בדף זה…) וכן, לגרום למנח כפות רגליים שטוחות/ כף רגל שטוחה/ קשת כף רגל שטוחה/ רגל שטוחה פלטפוס/ פלטפוס…
בעיה משמעותית הנגזרת ממנח רגלי איקס, היא הרחקת הקרסוליים זה מזה (יצירת פיסוק מלאכותי ברגליים, בעוד הבירכיים משיקות. ראו תמונה) הן בעת עמידה והן בעת תנועה (הליכה/ ריצה). הזכרנו קודם את הקושי לדחוף את הקרקע בעת ריצה כתוצאה ממנח יתר פרונציה ואת הנזק שעשוי להיגרם למפרקים במהלך השנים. ובכן, ילדים/ נערים וגם מבוגרים בעלי רגלי X עשויים לסבול מפרונציה משמעותית עוד יותר (בעיקר בשל אותו פיסוק מלאכותי הנוצר בכפות הרגליים. ניתן לראות זאת בבירור בתמונה השנייה מתחת לשורות אלה..) ועקב כך, להעצים את הנזק הפוטנציאלי למפרקים, לשלד וגם ל- גיד אכילס!
רגלי X רגלי איקס רגלי איקס אצל ילדים (Genu-valgus) אצל ילד בן 11 המטופל במוטוריקל. שימו לב למנח ה- פרונציה הנלווה בכפות הרגליים (בקרסול).
קריסה של כף הרגל פנימה/ קריסת קשת כף רגל/ צניחת קשת כף הרגל- חוסר מודעות בעייתי מאוד מצד הורים ואנשי מקצוע (בכלל זה אורטופדים):
הזכרנו מספר פעמים בדף, שברוב המקרים בהם קיימת פרונציה/ קריסה של קשת כף הרגל והילד מתפקד באופן תקין לכאורה (מצליח להתנתק מהקרקע בצורה מסוימת ולשמור על שיווי משקל ע"י שימוש בתבניות תנועה שגויות לצורך פיצוי) ההורים אינם מודעים לכך שקיימת בעיה, בעוד שתפקודו היומיומי של הילד עלול להסב לעצמו נזקים אורטופדיים משמעותיים/ פציעות לטווח ארוך!
אצל ילדים רבים, כף רגל קורסת פנימה רק בעת העמסת משקל ותנועתיות (בעת קפיצה על רגל אחת/ בעת ריצה..). לכאורה, בעמידה על רגל אחת גיד אכילס נראה אנכי. הדבר עשוי להיות מטעה, משום שילדים אלה חשופים אף הם לשחיקת יתר ופציעות כתוצאה מפעילות גופנית אינטנסיבית.
דוגמא יומיומית/ פשוטה נוספת, ילדים בעלי פרונציה בכף הרגל/ בעלי קושי בשיווי משקל, מנסים פעמים רבות לפצות על הקושי לשמור שיווי משקל ע"י ביצוע פעולות בבסיס רחב (הליכה בבסיס רחב/ ריצה בבסיס רחב וכו'). הפרדוקס הוא שעמידה בבסיס רחב מביאה את כף הרגל למצב פרונציה/ כף רגל קורסת פנימה בצורה מוגברת (באופן מלאכותי). ביצוע פעולות הדורשות שיווי משקל/ התנתקות בבסיס רחב, מקשה על הילד ויוצר העמסה שלילית נוספת על המפרקים!
לידיעתכם, שנים של טיפול בפרונציה (פרונציה של כף הרגל טיפול) הביאו אותנו למציאת קורלציה (מִתְאַם/ קשר) משמעותית בין מידת ה- קושי בשיווי משקל בילדים הסובלים מ- כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ פרונציה של כף הרגל מחד, לרמת הקושי להתנתק מהקרקע מאידך (כלומר: קושי משמעותי בשיווי משקל? >> קושי משמעותי להתנתק), קורלציה דו כיוונית (*באותם מקרים בהם הילד אינו נעזר בפיצוי ביומכני מזיק בעת שימור שיווי משקל…).
לפיכך, כשמשפרים במוטוריקל את יכולת ההתנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור), משיגים שיפור נלווה ומשמעותי גם במערכת שיווי המשקל (רווח כפול)! לפי הנחת היסוד המדעית שלנו, ילדים בעלי כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ פרונציה בכף הרגל המתנתקים מהקרקע תוך שימוש בתבניות תנועה נכונות, מגייסים (ומחזקים אגב כך..) שרירים כדוגמת Tibialis posterior, שרירים שיעניקו לילד גם סיוע ביומכני בשמירה על שיווי משקל!
לתגליות מדעיות נוספות שלנו (בתחום המוטורי, אורטופדי וגם יציבתי).
לחצו כאן לסיבות נוספות ל- קשיי התנתקות מהקרקע
*לידיעתכם (II), כבר לפני שנים רבות טענו בתוקף (את מה שרק מתחיל לחלחל לתודעת אנשי המקצוע כיום…) כי רוב מצבי ה- פלטפוס בכפות הרגליים/ השטחה של כף הרגל/ קשת כף רגל שטוחה, הם בעצם מצב משני ל- קריסה של כף הרגל/ פרונציה של כף הרגל! רוב המקרים המוגדרים ע"י אנשי המקצוע (בכלל זה אורטופדים) כ- פלטפוס/ פלטפוס ברגל, הם למעשה פרונציה בקרסול!
חשוב לציין כי המוטיב של כף רגל שטוחה/ כפות רגליים שטוחות הנלווה ל- פרונציית יתר (פרונציה מוגברת), ייראה רק במצב של נשיאת משקל (עמידה/ הליכה), בשל קריסת כף הרגל. לעומת זאת, במצב של ישיבה על כיסא מוגבה (עם רגליים באוויר, לדוג') לא נראה עדות ל- פלטפוס. (למעט מה שמוגדר כ- פלטפוס קשיח).
אז מה בעצם כף הרגל מב-קשת?
פרונציה של כף הרגל טיפול/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת קשת כף רגל/ קריסת כף הרגל- טיפול בכלים המתקדמים מסוגם בעולם!
פרונציה של כף הרגל טיפול- כל טיפול בפרונציה במוטוריקל נפתח באבחון/ בדיקת פרונציה. מטרת האבחון לערוך אבחנה מבדלת בין סוגים שונים (אטיולוגיה שונה) של התהוות אותה פרונציה. כך לדוגמא, קריסה של כף הרגל על רקע ישיבת w ממושכת ורוטציות שלדיות, לעומת פרונציה המפצה על מנח forefoot varus או פרונציה המפצה על מנח pes equinus וקיצור שרירים/ גידים באיזור הקרסול*. אבחון/ בדיקת פרונציה מתווים את אופי הטיפול (טיפול בפרונציה עשוי להיות שונה במידה משמעותית בילדים/ מבוגרים שונים, כפועל יוצא של אטיולוגיה שונה).
לאחר בדיקת פרונציה/ פרונציה בדיקות, נציע לכם/ לילדכם** גם מבחר ענק כלי טיפול מתוחכמים ובלעדיים, המתקדמים מסוגם בעולם (!) שפותחו כחלק משיטת מוטוריקל לטובת שינוי תבניות תנועה, שיפור היחס/ מנח כף רגל קדמית (forefoot) ביחס לאחורית (rearfoot), לטובת העמסת משקל נכונה על כף הרגל*** (תרגילי ביופידבק מתקדמים), חיזוק קשת כף הרגל, חיזוק שרירים תומכי יציבה ושינוי דפוסי עמידה, הליכה וגם ריצה! כל אלה מאפשרים לילדים/ מבוגרים בעלי פרונציה בכף הרגל (גם פרונציה מוגברת ברמה משמעותית) לתקן את תבניות התנועה השגויות שלהם, לתקן את מנח המפרקים הלקוי, להבין מהי דריכה נכונה על כף הרגל (הליכה נכונה כף רגל) להתנתק סוף סוף בצורה נכונה ובריאה מהקרקע, להשיג שיווי משקל ולרכוש מגוון מיומנויות מוטוריות ויציבתיות משמעותיות התלויות ביכולת התנתקות נאותה מהרצפה (כדוגמת, דהרות, דילוגים, קפיצה בחבל, הליכה נכונה, לרוץ נכון, נוסף על תפקודי שיווי משקל משופרים/ שיווי משקל אנטומי**) זאת לצד שיפור קואורדינציה אצל ילדים, כפועל יוצא של רכישת אותן מיומנויות חדשות (ושיפור נוסף של מרכיב ההתנתקות מהקרקע, כתוצאה מהתנסות באותן מיומנויות שנרכשו- ראו מידע נוסף בתרשים בהמשך, או בדף: הילד לא קופץ, ילד שלא קופץ, ילד לא קופץ).
*ילדים בעלי פרונציה על רקע גיד אכילס מקוצר/ גיד אכילס קצר אצל ילדים, נהנים גם מכלי טיפול מדעיים ובלעדיים, לטובת הארכת גיד אכילס (רווח טיפולי כפול!). מה המשמעות? הארכת גיד אכילס אצל ילדים מייתרת את הצורך (אותו פיצוי שדיברנו עליו) בכניסה למנח פרונציה (שתי הלקויות האורטופדיות עלולות עם השנים לייצר כאבים ופציעות שונות).
**עבור ילדים צעירים (גיל 3-4-5) פיתחנו גם כלי טיפול משחקיים ושפה משעשעת (בין היתר, משחקי מילים כדוגמת "הרגל מב-קשת וגם מתע-קשת***, גם אני רוצה קשת"), שהופכים את העבודה הקשה לנעימה ומשעשעת באופן יחסי!
*** "הרגל מב-קשת / הרגל מתע-קשת" הם סימני מסחר שכל הזכויות בהם שייכות למוטוריקל.
****כפי שהדגשנו מוקדם יותר בדף, ישנה חשיבות מכרעת ליציבות בסיס הבוהן הגדולה (head of 1st metatarsal) והעמסת משקל עליה!
כוחו של הֵרְגֶל Vs כוחה של הַרֶגֶל
אל דאגה, כוחה של הרגל יתפוס פיקוד ויישא בנטל!*
*פירושו של דבר, שכוחה של הרגל יהיה על העליונה- אותו חיזוק שרירים ספציפי לתיקון פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, יניב רגליים חזקות שיצליחו לשבש/ להפחית את השימוש בהרגלים הרעים** (קריסת קשת כף הרגל)
**הדבר מותנה בכך שהילד יפעיל מודעות (נסייע לו גם בכך :).
תקבלו מאיתנו גם כלי עבודה מתקדמים (אך נגישים) לתרגול עצמי בבית (לטובת תיקון פרונציה בקרסול), נוסף על המלצות כלליות (כדוגמת מעבר לנעליים מתאימות, עם שרוכים!). ילדכם לא קושר שרוכים באופן עצמאי? הסירו דאגה, אנו מלמדים את כל הילדים/ נערים לקשור שרוכים בשיטה בלעדית ומהירה שפיתחנו גם לצורך לכך 🙂 לחצו: לימוד קשירת שרוכים.
**כאמור, במקרים רבים כל כך, שיפור שיווי משקל אצל ילדים בעלי פרונציה בכף הרגל/ קריסת קשת כף רגל/ כף רגל קורסת פנימה, יתאפשר רק בעקבות טיפול בכלים ייחודיים (ספציפיים) שפותחו לטובת פרונציה!!
הסבר לתרשים: נוסף על שיפור שיווי משקל, שיפור יכולת התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור), מאפשרת לילד לרכוש מגוון מיומנויות ספורט ותנועה התלויות במרכיב קריטי זה של התנתקות. רכישת המיומנויות כשלעצמה, משפרת הן את הקואורדינציה (לטובת תפקוד יומיומי יעיל ולטובת רכישת מיומנויות נוספות, מורכבות יותר) ומשמרת (ואף מאיצה) גם את יכולת ההתנתקות מהקרקע הנחוצה בתפקוד יומיומי…
כך לדוגמא, ילד המתקשה להתנתק מהקרקע, הרוכש מיומנות של דילוגים או קפיצה בחבל בשיטתנו (ומתנסה במיומנויות אלה ביומיום), משמר ואף מוסיף לשפר את מרכיב ההתנתקות מהקרקע, ומשיג שיפור קואורדינציה נלווה (לטובת תפקוד יומיומי ולטובת רכישת מיומנויות מורכבות יותר כדוגמת קליעת ניתור בכדורסל jump shot).
פרונציה של כף הרגל טיפול, חשוב מאוד להדגיש:
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים וגם מבוגרים, בדומה ל- יציבה לא נכונה/ קיפוזיס יתר וכיו', מחייבת אותנו כל העת בהפעלת מודעות יציבתית/ בקרה מוטורית, כדי לאמץ/ לסגל את תבניות התנועה/ היציבה החדשות והנכונות הנרכשות בטיפול הקליני!
לא הבאנו את האנלוגיה שבין פרונציה בכף הרגל ל- יציבה לא נכונה במקרה. באופן שגרתי, כשאנו מטפלים בילדים/ נערים (וגם מבוגרים) בעלי יציבה לקויה הורים היושבים בלובי המתנה רואים את הילד/ נער שלהם יוצא מכל טיפול כשהוא זקוף יותר באופן משמעותי (דרמטי). ההורים מגיבים בחיוך מאוזן לאוזן ומשמיעים אמירות ברוח:" "נו, סוף סוף אתה זקוף.. וואי, תראי איזה הבדל..". אנו תמיד מחייכים חזרה להורים ומזכירים להם: "נכון שמחמם את הלב לראות את הילד/ה שלכם מתיישרים? כעת, תפקידכם לשמר את השיפור שהושג עד לפעם הבאה!". אנו מציידים כל ילד וגם מבוגר, במבחר כלים ותרגילים ברורים ומדויקים לביצוע בבית, כדי לשמר את אפקט הטיפול.
עם זאת, חשוב להיות גם ריאליים. להבדיל משימור יציבה נכונה, הדורש התמודדות מול כוח הכובד בעיקר של משקל פלג הגוף העליון (גו, צוואר, כתפיים), שימור תבניות דריכה נכונות על כפות הרגליים, דורש בקרה מוטורית גבוהה יותר, משום שכל משקל הגוף מונח על כפות הרגליים וקשה מאוד (כמעט בלתי אפשרי) לחשב כל צעד ושעל שאנו מבצעים ושהדעת תהיה נתונה לכפות הרגליים בלבד!
אז מה שווה בכלל טיפול בפרונציה לאור האמירה הדרמטית הזו? שאלה מצוינת! מוזמנים לקרוא את הפסקאות החשובות הבאות ולקבל תשובה ברורה:
יצא לכם פעם לרדת ברציפות 10 קומות בבניין או מגדל מגורים? אם התשובה חיובית, בוודאי הרגשתם את השריר הארבע ראשי שלכם (quadriceps) כואב או "נתפס" (תחושה של "רגליים כבדות" וכיו"ב) בעת התמשכות הירידה במדרגות. הסיבה לאותה תחושה היא העבודה המאומצת של אותו שריר בבלימה אקצנטרית של מפרק הברך, תוך הגנה מפני קריסה בלתי נשלטת של המפרק (התקפלות/ כפיפה מהירה) שעלולה לגרום לנפילה/ מעידה מסוכנת במדרגות וחבלה קשה.
תחשבו כעת, על כך שאתם נתלים על מתקן מתח (בר) למשך פרק זמן של כ- 30 שניות עד דקה, כשכל משקל הגוף נאחז ע"י כפות הידיים (כפות הרגליים שלכם תלויות באוויר). לאחר פרק זמן מסוים, תתחילו לחוש אי נעימות בכף היד (העור יימתח, ייסדק…). תארו לכם כעת שמלכתחילה, היקשנו עליכם וקשרנו את כפות הידיים למתח ע"י סלוטייפ/ קינזיוטייפ המלופף/ מתווך בין כפות הידיים למתח ואינו מאפשר לכם לשחרר את כפות הידיים באופן רצוני ולנחות לקרקע כל אימת שבא לכם. אותה סיטואציה היתה מייצרת כאב נוסף בגידים (חיבור של קצה השריר לעצם) של קבוצות שרירים המתווכות (מחברות) בין הזרועות לשלד הציר (כדוגמת latissimus dorsi, teres major) ותחושה לא נעימה/ מעיקה כאילו שהשריר עומד להיתלש מהעצם.
אל דאגה, עוד רגע קט הדברים ייתחברו לכם ותבינו לאן אנו חותרים. חשוב לזכור כעת, שפרונציה של כף הרגל היא תנועה טבעית וחיונית במחזור ההליכה (שלב ה- mid stance, כפי שהסברנו לעיל) הנשלטת/ מבוקרת ע"י מספר שרירים (כדוגמת tibialis anterior ו- tibialis posterior). אותם שרירים מבצעים בלימה אקצנטרית קבועה (בדומה לתיאור של השריר הארבע ראשי בירידה במדרגות, זוכרים?) ותוחמים (מלשון הצבת תחום) את "גודל" הפרונציה הן מבחינת עצימות והן מבחינת משך רצוי!
מה קורה כעת, כאשר אותם שרירים נאלצים להתמודד עם פרונציה משמעותית? בדומה לאדם שכפות הידיים שלו נקשרות למתקן מתח (בר) מבלי שמאפשרים לו לשחרר את האחיזה באופן וולונטרי (רצוני) ושמישהו עוד נתלה עליו ("שק קמח") או שאותו אדם נושא תיק כבד על כתפיו. אותה מועקה שהאדם האומלל יחוש בשריריו (כאב/ אי נעימות, תלוי במשך הזמן שאותו מצב בלתי נעים ומאתגר נמשך..) תגבר ותגבר.
אותה תופעה ביומכנית בדיוק, מתרחשת בשרירים היורדים מהשוק אל כף הרגל ומבקרים את תנועת הפרונציה. באופן נורמלי, ומבלי שתהיה התערבות חיצונית כלשהי, העומסים על כל כף רגל (בנפרד) מגיעים עד פי חמישה ממשקל הגוף בעת ריצה (כפי שהסברנו מוקדם יותר בדף..). אותו מאמץ אקצנטרי בבלימה חוזרת ונשנית של עומסי הגוף (תחשבו על מספר צעדי ההליכה/ ריצה/ ירידה במדרגות שאתם מבצעים ביממה אחת, תכפילו זאת בשנים רבות ותבינו עד כמה אתם מעמיסים על השלד והרקמות הרכות שלכם..) ולו רק זו, אנו מדברים על העמסה בתנאים קשים מהרגיל (מדובר על פרונציה מוגברת, זוכרים?) אם כן, אותה העמסת יתר חוזרת ונשנית, מייצרת פוטנציאל ממשי לפציעות עם השנים (כדוגמת plantar fasciitis כפי שתיארנו לעיל).
וכאן בדיוק מגיע הדבר המרכזי (ה"פואנטה"), ההופך את אותו טיפול בפרונציה של כף הרגל במוטוריקל לקריטי וחשוב במיוחד. שימו לב, אותו חיזוק שרירים שיטתי (בכלים מדעיים ובלעדיים) אצלנו, מכשיר את השרירים להתמודדות יעילה יותר עם אותם עומסים סיזיפיים, גם במקרה של אפס מודעות מצד הילד/ המבוגר וחזרה להרגלים התנועתיים הישנים, ומפחית דרמטית את הסיכון בפציעות!
באותה נשימה, כל אימת שהילד/ מבוגר יפעיל מודעות נכונה לשימור מנח נכון של כפות הרגליים, מניעת קריסת קשת כף הרגל ודריכה נכונה, בהתאם לטיפול שבוצע בקליניקה (ניתנים לכל מטופל כלים ברורים ומדויקים), הרווח יהיה כפול, מהנחת יסוד מדעית שבשימור תבניות תנועה נכונות של הליכה ודריכה נכונה, אנו מפעילים (וע"י כך, גם מחזקים) את קבוצות השרירים התומכות במנחי יציבה נכונה ו- הליכה נכונה! (מעגל קסמים חיובי, לשם שינוי!) באותו אופן בו יציבה נכונה בעמידה/ יציבה נכונה בהליכה/ שימור יציבה נכונה, מפעיל שרירי יציבה ומחזק אותם באופן קבוע!
*רווח חשוב נוסף בטיפול בפרונציה של כף הרגל, בא לידי ביטוי ברמה הפונקציונלית (שיפור יכולת התנתקות מהקרקע/ שיפור קפיצה על רגל אחת, שיפור שיווי משקל ועוד..).
ברור לפיכך כעת, עד כמה חשוב (ואף קריטי) אותו טיפול בפרונציה של כף הרגל המוענק במוטוריקל והמגובה כמובן, ברציונל מדעי סדור!
◄ מדרסים לפרונציה, מדוע לא?
פעמים רבות אנו נשאלים על דעתנו (בעד ונגד) לגבי שימוש במדרסים, יעילות מדרסים לתמיכה/ מניעת קריסה של כף הרגל. לטעמנו, התרומה של מדרסים בהקשר הנוכחי הינה שלילית ומזיקה! דיברנו מוקדם יותר בדף על כך שפרונציה בכף הרגל במידה סבירה (טבענו עבורה את השם "פרונציה פונקציונלית") מהווה מרכיב תנועתי טבעי וחשוב עד מאוד הן מבחינה מוטורית (תנועתית-תפקודית), מבחינה יציבתית-אורטופדית, מבחינה אנרגטית ואף בריאותית (הפחתת עומסים ומניעת פציעות). שימוש במדרסים יוצר הפחתה דרמטית של אותה פרונציה רצויה ואינו מותיר מקום לביטוי החיובי שלה! (ראו מידע בנושא לעיל)
הסבר נוסף להתנגדותנו הנחרצת למדרסים הוא שאותם מדרסים מחזיקים את כף הרגל במנח מתוקן באופן פסיבי. כך בעצם, הילד אינו נדרש להפעיל שרירים (וכן, מערכת פרופריוספטיבית/ מערכת תחושה עמוקה) לצורך התמודדות עם אותה קריסה של הקרסול, ומפתח במשך הזמן אטרופיה שרירית (סוג של ניוון שרירים, Use it or lose it). הדבר דומה ל- חגורת גב (clavicle brace) המיועדת למשוך את הכתפיים לאחור באופן פסיבי (לבעלי כתפיים שמוטות/ גב כפוף) ומבטלת בהינף יד (לחלוטין) את הגירוי הנחוץ כ"כ (גירוי קריטי) של כח הכובד שהינו הטריגר להפעלת השרירים היציבתיים (גורם חיובי שאמור היה לדאוג לחיזוק אותם שרירים), דבר המוביל להחמרה ניכרת במצב היציבה כאשר מסירים את החגורה.
יתרה, מדרסים מקשים מאוד על הילד להתנתק מהקרקע בעת ריצה/ קפיצה, הן בשל המשקל הנוסף לנעליים והן בשל הקשיחות היחסית שלהם. כמו כן, מדרסים דורשים השקעה כספית ניכרת והחלפה לעיתים תכופות (בתקופת הצמיחה של כפות הרגליים/ צמיחה לגובה..).
בעיה נוספת היא השחיקה המואצת של הנעליים (הכוחות הביומכניים שהגוף מפעיל שוחקים מהר מאוד את הנעליים, ומבטלים את ההשפעה של המדרסים, לו היתה כזו… כלומר, רכשתם מדרסים? הנעל נשחקה/ הסוליה פיתחה צורת טריז, והילד הולך כביכול ללא מדרסים!). נעל ריצה טובה, התומכת באופן יחסי בקשת האורכית של כף הרגל בעת פעילות אירובית, תעשה את העבודה היטב ותשאיר מקום לעבודת המערכת העצבית שרירית!
ואם רציתם את כל המידע בקיצור?
מוטוריקל - וזה כל השיפור!
המטריה המוטורית* של מוטוריקל
במוטוריקל מעניקים לילדכם "מטריה מוטורית" (כלומר, יכולות מוטוריות גבוהות..) המגנה עליהם מפני שלל האתגרים המוטוריים-ספורטיביים-חברתיים הצפויים והבלתי צפויים של הילדות.
גשם/ מָטַר של אתגרים מוטוריים מלווה את תקופת הילדות בעידן המודרני; טורניר משחקי כדור שנחת על הילד/ה בהפתעה (כרעם ביום בהיר) במסיבת יום הולדת ספורט (דבר נפוץ מאוד כיום: יום הולדת ספורט אתגרי, יום הולדת ספורטיבית, מפעיל יום הולדת ספורט) או בהפסקה פעילה/ בקייטנה; טיול רכיבה על אופניים שאורגן ע"י ועד ההורים הכיתתי, טיפוס על חבלים במצוק במהלך טיול שנתי, משחק 'כיסאות מוזיקליים' בגן, תחרות ריצה בשיעור התעמלות (שיפור סגנון ריצה) או תחרות הורדות ידיים ספונטנית בשעת ההפסקה.. ואיננו מדברים על תפקוד מוטורי יעיל הנחוץ כ"כ במצבי חירום, בכלל זה התמצאות במרחב לילדים, שיווי משקל, כוח שרירים (חיזוק שרירים לילדים) זריזות, מהירות, קואורדינציה ועוד…
המטריה המוטורית שלנו מעניקה לילד ביטחון עצמי (חיזוק ביטחון עצמי אצל ילדים), שקט ורוגע נפשי (חוסן נפשי) ומן הסתם, משפרת/ מעלה גם דימוי עצמי (פיתוח דימוי עצמי אצל ילדים) כשהילד/ה יודעים שהמטריה שלהם צמודה אליהם וניתנת לשימוש בכל רגע נתון! ("כל אתגר, בעזרת המטריה המוטורית נפתר!")
המטריה המוטורית של מוטוריקל המסייעת בהגשמת ילדוּת שקטה מדאגות 🙂
(*המטריה המוטורית ® היא סימן מסחר שכל הזכויות בו שייכות למוטוריקל!)
כיצד הפכה שיטת מוטוריקל לקונספט מוביל בתחום התפתחות הילד?