פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים, טיפול כף רגל קורסת פנימה/ קריסת קשת/ גמישות יתר בקרסול טיפול בכלים המדעיים והמתקדמים מסוגם בעולם! פרונציה ריצה, כאבים בכף הרגל ועוד…
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים, וקשיי התנתקות מהקרקע/ קשיים בשיווי משקל בילדים, או שחיקה מואצת במפרקים ופציעות אצל מבוגרים? פיתוח שיטת מוטוריקל ע"י אייל ציוני גילה כבר לפני למעלה מעשור וחצי, קשר ישיר (ונסיבתי) בין מצב בו כף רגל קורסת פנימה/ פרונציה מוגברת (פרונציה בכף הרגל) לבין שחיקה מואצת במפרקים ופציעות שונות וכן, קושי ב- התנתקות המקרקע (הילד לא מצליח לקפוץ) בעת ניתורים, ריצה, דהרות ועוד ולעיתים גם קושי בשיווי משקל (מידע נרחב בהמשך הדף).
שיטת מוטוריקל הביאה לעולם תגליות מדעיות משמעותיות בהקשר לקויות מוטוריות/ בעיות אורטופדיות אצל ילדים/ מבוגרים ו- יציבה לא נכונה. אחת התובנות החשובות שלנו עוסקת ב-פרונציה של כף הרגל/ קריסת כף הרגל/ קריסה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה (לקות אורטופדית שכיחה ביותר). לתפיסתנו, כל מצב של יתר פרונציה בקרסול מחייב טיפול, גם אם ובעיקר אם תפקודו המוטורי/ תנועתי של הילד/ נער נראה תקין לחלוטין! (הסברים בהמשך הדף…).
📌 פרונציה טיפול: תמצאו לקראת סוף הדף את מתווה הטיפול הבלעדי שלנו! כמו כן, מידע ספציפי בנושא פרונציה של כף הרגל במבוגרים וכן טיפול בקריסת קרסול מופיע בהמשך הדף (חפשו את סימן ה- 📌).
נושאים נוספים ומרתקים בדף:
- הכוחות הביומכניים- פיזיקליים הפועלים על מפרקי כף הרגל והברכיים כלפי מעלה בעת הליכה או ריצה והשלכות פרונציה של כף הרגל,
הקשר שבין אופי אימוני הריצה (וגם ההליכה) שלכם והמשטח עליו אתם רצים למנח פרונציה של כף הרגל וטיפים מדעיים ומועילים במיוחד שיסייעו לשמור על בריאות כף הרגל, מבלי לוותר על האימונים 🙂
- פציעות ספורט שכיחות העלולות להיגרם כתוצאה ממנח פרונציה של כף הרגל,
- הקשר בין פרונציה ושנת הלילה שלכם ל- דורבן בעקב,
- פרונציה של כף הרגל יחד עם קשת גבוהה?
- פרונציה בקרסול ו-הלוקס ולגוס,
- השלכות פרונציה בכף הרגל על יכולות פונקציונליות כדוגמת קפיצה, ריצה או שיווי משקל,
- טיפול בפרונציה בשיטתנו ותרומתו לצמיחה לגובה (איך אפשר להוסיף גובה | איך לגבוה),
- פרונציה ברגל מול פלטפוס, מה ההבדל?
- כיצד תוכלו לדעת אם הילד שלכם שומר על שיווי משקל או מתנתק מהקרקע באופן מזיק?
מדוע אנו מתנגדים באופן נחרץ לשימוש במדרסים לקריסה ואיזה נעליים מתאימות לבעלי קשת נמוכה בכף הרגל?
- מה מיוחד כ"כ בשיטת הטיפול שלנו עבור ילדים וגם מבוגרים? רמז: חדשנות מדעית במגוון היבטים, נוסף על היצע כלי טיפול חדשניים,
תרים ברשת אחר פיזיותרפיה לחיזוק שרירי כף הרגל/ תרגילים לחיזוק קשת כף הרגל? כדאי שתנקטו משנה זהירות. הסבר בהמשך הדף!
נכנסתם אלינו מהסמארטפון? ממליצים לכם בחום להיכנס שוב ממחשב רגיל! זהו אתר עתיר בתוכן מדעי ועדכני 🙂
ואגב:
1. ברוכים הבאים לאתרנו המחודש! מוזמנים ליהנות מהתוכן המדעי העשיר, גם בהקשר פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים/ פרונציה של כף הרגל טיפול כף רגל קורסת פנימה.
2. אנו מציגים לכם בדף הנוכחי סטארט-אפ חדשני בפיזיותרפיה¹. הדף עתיר במידע חיוני ואנו ממליצים בחום, ככל שאתם קצרים בזמן, לרפרף בין הפסקאות השונות העוסקות בהיבטים שונים של הטיפול ולהבין עד כמה נוכל לסייע לילדכם/ לכם.
3. מפאת כמויות המידע, דף פרונציה/ קריסת קשת כף הרגל התפצל לשני חלקים. חלקו השני של הדף מצוי בקישור שממתין לכם בסוף הדף הנוכחי!
קריאה מועילה ומעניינת 🙂
גם בחיפוש אחר פרונציה של כף הרגל…
2006-2025
תמיד עדכני, תמיד מחדש!
מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ??
תוהים מדוע איננו מחוברים לוואטסאפ? ההסבר לכך פשוט: לתפיסתנו, כל פעולה של הקלדה ממושכת בסמארטפון נחשבת להרסנית במיוחד ל- יציבה ולעמוד השדרה! מגיעים אלינו במשך השנים מטופלים רבים (נערים/ אנשי הייטק) בעלי יציבה לקויה/ יציבה לא נכונה, עם סימפטומים קשים של כאבי צוואר/ כאבי צוואר וכתפיים על רקע שימוש (אפילו סביר) באפליקציות המבוססות על העברת מסרים בהקלדה. מוזמנים להיכנס לדף קיפוזיס טיפול/ טיפול בקיפוזיס ולגלות מידע חשוב נוסף!
ואפרופו וואטסאפ, רוצים לדעת איך לשבת נכון מול מחשב או כיצד להשתמש בצורה בריאה בשאר הגאדג'טים? (סמארטפון, טאבלט..) מידע יקר ערך ממתין לכם בדף: ישיבה נכונה מחשב/ ארגונומיה ישיבה נכונה (ישיבה ממושכת מול מסך | ישיבה נכונה מול שולחן מחשב | ישיבה נכונה במשרד | ארגונומיה מחשב | ישיבה מול מחשב צוואר | ישיבה נכונה מול המחשב | מיקום מסך מחשב | איך לבחור כיסא מחשב | איך לבחור כסא מחשב | בחירת כסא מחשב | הרצאת ארגונומיה).
פרונציה של כף הרגל- מדוע טיפול בפרונציה בכף הרגל עשוי להיות קריטי?
מכירים את התופעה של ירידה במדרגות בחושך, בעת שהאור כבה לכם במהלך הירידה או בעת שהייתם עסוקים בטלפון הנייד שלכם? הגעתם למדרגה האחרונה בחדר המדרגות וחטפתם מעין "זעזוע מוח" בהגיעכם למפלס הקרקע – קרה לכם פעם??
לתפיסתנו, התופעה ה"מטלטלת" הזו נגרמת בשל העובדה שמפרקי כף הרגל, זו העושה את דרכה כלפי מטה מצויים באופן רגעי במנח הקרוי "Rigid lever" (מנוף קשיח) או סופינציה (supination) בעוד שהמוח טועה*, בהניחו שקיימת לפחות מדרגה אחת נוספת ולכן ישנו לכאורה, מרווח זמן נוסף (בד"כ עשיריות עד אלפיות שנייה, תלוי בקצב הירידה שלכם) של "התארגנות" לקראת שינוי/ התאמת מפרקי כף הרגל ומעבר למצב של "בלימת עומסים" (Shock absorber) הבא לידי ביטוי במנח פרונציה של כף הרגל, לפני שזו תדרוך שוב על המדרגה הבאה (תפגוש שוב את המדרגה הבאה).
במילים פשוטות יותר, גופנו עשוי ממסה. משקל הגוף מועבר ישירות לקרקע בעת הדריכה ומוחזר אל הגוף כלפי מעלה (החוק השלישי של ניוטון). תוכלו ללמוד בהמשך הדף שבעת ריצה, לצורך ההמחשה, העומסים על מפרקי הגוף עשויים להגיע לעד פי 4-5 ממשקל הגוף, כלומר שאותו "זעזוע מוח" שחשתם בירידה במדרגות (עומס של פי 2-3 ממשקל הגוף) עלול להיות עוצמתי עוד יותר עבור המפרקים (ברכיים, אגן, עמוד השדרה) באופן יחסי בעת פעיליות כדוגמת רצה!
*לעניין "המוח טועה", תנועותינו במרחב נשלטות (postural control) ע"י מערכת העצבים המרכזית וכוללות בין היתר תגובות של "ציפייה" (anticipatory adjustments) שתפקידן "להיערך מחדש" עם הגוף אגב תנועה (Feedforward control) כדי לקדם בין היתר מצבי סכנה כדוגמת איבוד שיווי משקל ונפילה.
אותו "זעזוע מוח" שבו פתחנו, ממחיש היטב עד כמה הכוחות הפיזיקליים החוזרים אל הגוף עוצמתיים ועלולים לייצר שחיקה ופציעות עם השנים, לא רק בכפות הרגליים, אלא כלפי מעלה אל הברכיים- אגן ובמעלה עמוד השדרה! ולפיכך, פרונציה בכף הרגל או קריסת קשת כף רגל היא דבר שחשוב מאוד להעניק לו טיפול!
אז מה זה פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים/ פרונציה בקרסול? מה הקשר בין פרונציה/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ קריסה של כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל- למצב בו ילד לא קופץ (או שקופץ באופן לא יעיל ומזיק) או להליכה/ ריצה לא יעילות ומזיקות אצל מבוגרים או ילדים (בין השאר צורכות יותר אנרגיה, יותר מעייפות ומעמיסות העמסה שלילית ומזיקה על המבנים האנטומיים השונים, כדוגמת גיד אכילס..) למה בכלל נחוץ טיפול ומה רע כ"כ במדרסים? כל התשובות לרשותכם בדף הבא!
מי אנחנו? מהי שיטת 'Adaptive-Load'?
שיטת מוטוריקל ('Adaptive-Load') הינה 'סטארט-אפ' ישראלי בפיזיותרפיה¹, שיטת טיפול חדשנית ו-'פורצת-דרך' הנצמדת לדיסיפלינות מדעיות שונות (אנטומיה, קינזיולוגיה, ביומכניקה, פיסיקה ועוד..) שפותחה במהלך שני העשורים האחרונים לטובת ספקטרום רחב של בעיות מוטוריות, אורטופדיות וכן יציבה לקויה. שיטת הטיפול שלנו מביאה לעולם חדשנות מדעית עניפה בכל אחד מתחומי התמחותנו וספציפית בהקשר פרונציה של כף הרגל, נוסף על מבחר עצום של כלי טיפול מקוריים, יצירתיים וחדשניים.
שיטתנו נכנסה בין היתר לאקדמיה ולכתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatrics).
¹אייל ציוני, מפתח שיטת הטיפול ומומחה למוטוריקה ויציבה/ אורטופדיה, מגיע מתחום שנקרא 'רפואת-ספורט', עם התמחות ספציפית במוטוריקה ויציבה (3 שנות התמחות) באגף לרפואת ספורט, המכללה האקדמית בוינגייט, נוסף על לימודי קינזיולוגיה ופתוקינזיולוגיה² בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה. וכן, התפתחות הילד בגיל הרך, בית הספר לרפואה אוניברסיטת ת"א (לימודי המשך ברפואה).
רקע אקדמי ומקצועי מלא לרשותכם בדף אייל ציוני- כרטיס ביקור מדעי.
²קינזיולוגיה ופתוקינזיולוגיה – תורת התנועה ולקויות/ פתולוגיות בשלד ורקמות החיבור בהיבטים מוטוריים, יציבתיים וגם אורטופדיים.
אייל צבר ניסיון קליני של מעל 20 שנה בתחום היציבתי-אורטופדי, עם פיתוח מתמיד ויישום קליני של מעל 4,500 (!) כלי טיפול מדעיים וחדשניים בכל תחומי התמחותו (מאות רבות מתוכם בתחום היציבתי-אורטופדי!) לטובת פרונציה של כף הרגל, פלטפוס ברגל, גיד אכילס קצר ו- הליכה על קצות האצבעות, כפות רגליים פונות פנימה, טריקת ברך ועוד, נוסף על חדשנות מדעית עניפה, כלומר רציונל מדעי חדש ותפיסות טיפול חדשניות באורטופדיה/ יציבה וביתר תחומי התמחותו!
נוסף על העיסוק הקליני, מרצה אייל על שיטתו לפורומים רפואיים שונים, נוסף על הרצאת ארגונומיה ויציבה לחברות הייטק, ארגונים, מוסדות ממשלתיים ועוד.
לאור התעניינות רבה מצד גורמים בחו"ל, בכלל זה משפחות המגיעות אלינו עם ילדיהן מעת לעת לטיפול (בעיקר מצפון אמריקה) בכוונתנו להתחיל בעתיד הקרוב בהעברת ידע לחו"ל (ארה"ב כיעד ראשון) ולהפוך את שיטת 'Adaptive-Load' לבינלאומית.
נשמח להציע גם לכם/ לילדכם את כלי הטיפול המתקדמים מסוגם בעולם, לטובת קריסה של כף הרגל!
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים, לא רק השלכות בריאותיות!
פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים (Pronated feet/ pes valgus) עלולה להגביל עד מאוד (*אך לא בהכרח, כפי שיוסבר בשורות הבאות!) את יכולת ההתנתקות מהקרקע (בעת קפיצה, ריצה, דהרות, דילוגים וכיו"ב) ואת שיווי המשקל ולכפות שימוש עודף במפרקים אחרים, שהבולט שבהם הוא מפרק הברך.
כדי לקפוץ על רגל אחת (מבחינה פיסיקלית) יש לדחוף את כדור הארץ (הקרקע עליה אנו עומדים) ולקבל את הכוח המוחזר מהקרקע, הגורם להתנתקות (החוק השלישי של ניוטון, חוק "הפעולה והתגובה"). ילד או מבוגר בעל גמישות יתר בקרסול/ כף רגל קורסת פנימה המנסה להתנתק מהקרקע, דוחף למעשה את הקרקע באלכסון! הכוח אותו משקיע לצורך ההתנתקות (והמוחזר אל הגוף) מתפצל לשני רכיבים ("וקטורים") ולמעשה, רק חלק מהכוח המושקע מסייע בהתנתקות (שיעורו המדויק תלוי בין היתר במידת הפרונציה/ רמת הקריסה של קשת כף הרגל) בעוד הכוח הנותר נספג במפרקים והולך לאיבוד (מתבזבז) נוסף על יצירת שחיקה. סיבה נוספת לקשיי ההתנתקות מהקרקע, היא היעדר יציבות מפרקית נאותה/ מנוף קשיח (rigid lever) במפרקי כף הרגל מהקרסול כלפי מטה, דבר חשוב במיוחד מבחינה ביומכנית לצורך העברת כוח יעילה וחדה אל הקרקע כאשר מנסים להתנתק.
כפי שרמזנו בפסקה הקודמת, לעיתים קרובות, ילדים ואף מבוגרים מצליחים להתנתק מהקרקע ואף לשמור על שיווי משקל* תוך שימוש בטריקים ביומכניים פשוטים, על אף הימצאות אותה פרונציה בכף הרגל. אולם, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך הדף, המחיר הבריאותי לכך עלול להיות כבד למדי!
*פרונציה של כף הרגל עלולה לייצר חוסר שיווי משקל אצל ילדים בעיקר בגיל צעיר, לפני שסכמת הגוף הספיקה להבשיל ולסייע לילד עם אותם שינויי מנח/ ארגון יציבתי מחודש או טריקים ביומכניים (איזון מומנטים פיזיקליים וכיו"ב). ראו גם: ילד נופל הרבה | ילד נופל כל הזמן | נפילות מרובות אצל ילדים | נפילות אצל ילדים
מזכירים לכם, מידע חשוב בנושא פרונציה של כף הרגל אצל מבוגרים לרשותכם בהמשך הדף!
חדשנות מדעית/ שינוי תפיסות עולם…
פיתוח שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) תרם שוּרה של תובנות/ תגליות מדעיות חדשות ומשמעותיות ביותר, המבוססות על מחקר מדעי וניסיון קליני עשיר (עשרות אלפי שעות טיפול בשיטת מוטוריקל), תגליות המשנות כמה מתפיסות העולם המרכזיות הקיימות ב פיזיותרפיה/ ריפוי בעיסוק (חלקן נסקרו במאמרו של אייל ציוני בכתב העת הישראלי לרפואת ילדים (Israeli journal of Pediatrics) גיליון פב' 2011 …).
אחת התגליות בהקשר הנוכחי, הינה הזיקה (הקשר הישיר והנסיבַּתי) שבין מנח פרונציה של כף הרגל אצל ילדים/ קריסה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל, לקשיי התנתקות מהקרקע ולעיתים גם קשיים בשיווי משקל ופוטנציאל משמעותי לפציעות שונות, בעיקר בגיל מבוגר יותר(*) החשיבות הקריטית של מערכת שיווי משקל ושל יכולת התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור) להתפתחות מוטורית תקינה בגיל צעיר (והתרומה האדירה ל- שיפור קואורדינציה ולרכישת מיומנויות המאפשרות האצה ושימור של מרכיב ההתנתקות לאורך זמן…).
*חשוב מאוד: הפרדוקס הוא שאותו פוטנציאל משמעותי לפציעות (כדוגמת פציעה דלקתית בגיד אכילס/ achilles tendonitis או תהליך דלקתי היוצר הצטלקות בכף הרגל/ plantar fasciitis) עשוי לבוא לידי ביטוי ביתר שאת (בעיקר) אצל מבוגרים שבילדותם היו פעילים מבחינה גופנית ולא הפגינו כל קושי להתנתק מהקרקע או לשמור על שיווי משקל למרות קריסת כף הרגל פנימה! עוד תוכלו ללמוד בהמשך הדף שדווקא ילדים אלה אינם מופנים ל- אבחון מוטורי/ אבחון יציבה, בשל תחושת ה"עסקים כרגיל" (הכל בסדר/ התפקוד תקין) שהם משדרים בעזרת התנועות המפצות שלהם!
תגליות מדעיות נוספות בנושא פרונציה בקרסול, תמצאו בהמשך הדף!
לרשותכם גם דף סקירת תגליות מדעיות שלנו (בתחום המוטורי, אורטופדי וגם יציבתי).
(תגיות: פרונציה של כף הרגל/ פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ קריסה של הקרסול/ קריסה של כף הרגל/ קריסת כף הרגל/ קשת נמוכה בכף הרגל/ קריסה של קשת כף הרגל/ צניחת קשת כף הרגל/ פרונציה של כף הרגל/ פרונציה ברגל/ בכף הרגל/ פרונציה מוגברת/ קריסת קרסול פנימה/ קריסת קרסוליים/ קריסת קרסול טיפול/ קריסה של כף הרגל פנימה pronation/ Pronated feet/ pes valgus)
"הרגל מב-קשת / הרגל מתע-קשת" הם סלוגנים (ראו: סלוגן לעסק) שכל הזכויות עליהם שייכות למוטוריקל!
*באופן סימבולי למדי, הקליניקה שלנו שכנה עד לאחרונה ב-מרכז קהילתי "קשת" ברעננה. ילדים שאלו אותנו מעת לעת ובאופן תמים, "מה, באמת קוראים למרכז הזה "קשת" בגלל שאתם מחזקים את קשתות כפות הרגליים"? 🙂
אייל ציוני מדבר על פרונציה של כף הרגל, בהקשר טיפול בהשמנה אצל ילדים/ טיפול בהשמנת ילדים בתכנית "מהיום דיאטה", ערוץ 10 (ינואר 2017).
עניין טכני קצר לפני שנמשיך…
למה לא השקענו יותר בעיצוב האתר?
קהל היעד אליו פונה האתר, הוא אנשים המחפשים טיפול מדעי, מקצועי ומוביל (אחת ולתמיד…)!
איננו מעניקים טיפול ב- פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים באמצעות עיצוב גרפי. אנו מטפלים באמצעות כלים, בעזרת כלי טיפול המתקדמים מסוגם בעולם!
מטרת האתר אינה להרשים את הגולש באמצעים ויזואליים, אלא להציג דבר אותנטי (אמיתי) ולהביא מידע משמעותי וחיוני, מידע שעשוי לחולל שינוי משמעותי בחיים של בנו/ בתו/ חייו האישיים! שיטת מוטוריקל (Adaptive-Load) הינה שיטת טיפול בעלת תוכן אמיתי/ רציונל מדעי ברור (כשתבקרו בדפים השונים תבינו למה כוונתנו…). בזכות כך, רכשה את מעמדה המוביל בתחום התפתחות הילד, כך שלשמחתנו, העיצוב (במקרה שלנו) פחות רלוונטי… (ברוח הביטוי: 'אל תסתכלו בקנקן, אלא במה שבתוכו').
עם זאת, אנו שואפים תמיד ליצור סדר טוב יותר בכמויות המידע המשמעותיות, לטובת נוחות, נגישות ויעילות!
אתר מוטוריקל לשרותכם כבר כמעט 20 שנה! (2006-2025)
מוטוריקל – הרבה מעבר ל- פיזיותרפיה לילדים/ פיזיותרפיה למבוגרים או כירופרקטיקה!
מוטוריקל - חלשים בעיצוב, חלשים במדיה
אבל... מובילים במוטוריקה, יציבה ו- אורטופדיה!
לפני שתמשיכו בקריאה, האזינו ברקע לריאיון קליל שהענקנו לגל"צ (יולי 2018) בהקשר פרונציה של כף הרגל ו- לימוד רולר בליידס לילדים/ לימוד רולר בליידס למבוגרים/ לימוד החלקה על גלגיליות/ לימוד גלגיליות בתכנית "הקיץ של אביה" (ההתייחסות לפרונציה של כף הרגל לקראת סוף הריאיון).
פרונציה של כף הרגל אינה גזירת גורל!
סיבות נוספות לקשיים בהתנתקות מהקרקע (ילד לא קופץ/ הילד לא מצליח לקפוץ) אצל ילדים…
- היפוטוניה (היפוטוניה טיפול) טונוס שרירים נמוך גמישות יתר אצל ילדים היפוטוניה וגמישות יתר מתח שריר נמוך מתח שרירים נמוך ו רפיון שרירים אצל ילדים.
- קואורדינציה שרירית (קואורדינציה מוטורית) לא נאותה (בכלל זה, תיאום ותזמון לקויים). ראו גם: קואורדינציה הגדרה.
- ליקויים במערכת שיווי משקל (הקרקע כמקום יחיד בטוח…).
- מערכת תחושה עמוקה לקוייה.
*סיבות נוספות לרשותכם, בדף שיפור יכולת הניתור (שיפור קפיצה לגובה | שיפור קפיצה לרוחק).
אם כן, סיבה מרכזית לקשיים בהתנתקות מהקרקע נעוצה במנח לא תקין של הגפיים התחתונות, המתבטא במנח אלכסוני של גיד אכילס ו- קריסת כף הרגל/ יתר פרונציה בקרסול (במפרק subtalar joint)/ פרונציה של כף הרגל (Pronated feet/ pes valgus). במצב זה, השפה הפנימית של כף הרגל קורסת פנימה בשל רפיון/ גמישות יתר בקרסול/ גמישות של רקמת חיבור/ מחתלת המכונה plantar oponeurosis, רקמת חיבור חשובה ביותר הן בהיבט היציבות של כף הרגל והן בהקשר התנועתיות, נוסף על רצועות (Ligaments /מעין חוטים המחברים בין העצמות, בעיקר 2 רצועות:
- האחת נקראת plantar calcaneocuboid ligament
- והשנייה, spring ligament, או בשמה המלא: plantar calcaneonavicular ligament
וכן גמישות יתר ברגליים/ גמישות יתר במפרקים (joint hyperlaxity), דבר הגורר ביטול/ הפחתה של הפונקציה הביומכנית (החיונית כ"כ בכף הרגל) המכונה 'מנוף קשיח'/ 'rigid-lever' (ראו תמונה). הכוח האנכי בו מנסה הילד להשתמש לשם דחיפת הקרקע והתנתקות ממנה, נספג במפרקים ומתבזבז! (פרונציה מורכבת מ- 3 תנועות במישורים שונים: א. כפיפה גבית, dorsiflexion במפרק הקרסול, ב. הרחקה, abductiom ו- ג. סיבוב כלפי חוץ, eversion (במפרק subtalar joint).
בתמונה: פרונציה קשה בכף הרגל אצל ילד בן 4.5 בעל גמישות יתר ילדים כללית וספציפית במפרק subtalar joint, בעת אבחון/ הערכה אורטופדית במוטוריקל.
קריסת קשת כף הרגל/ פרונציה קשה בכף הרגל אצל ילדי בן 4.5. הסיבה לפרונציה אצל הילד היא גמישות יתר משמעותית במפרק subtalar joint. בשל אותה פרונציה, הילד אינו מסוגל עדיין לקפוץ על 2 רגליים או לעמוד על רגל אחת!
בתמונה זו: פרונציה בכף הרגל אצל ילדים, במקרה זה ילד בן 8.
קריסת קשת כף רגל/ קשת נמוכה בכף הרגל/ קריסת קרסול פנימה. קריסה משמעותית של 2 הקרסוליים (pronation/ פרונציה בקרסול) אצל ילד בן 8. שימו לב לזווית החדה (valgus) בין עצם הקרסול (medial malleolus) לבין השפה הפנימית של כפות הרגליים.
חשוב מאוד לכל הורה לדעת…
כיצד תדעו האם ילדכם מתנתק נכון מהקרקע? כיצד יבואו לידי ביטוי קפיצות על רגל אחת/ שתי רגליים אצל ילדים הסובלים מ- קריסת קרסול פנימה/ פרונציה של כף הרגל?
ילד הסובל מ- קריסת קשת כף רגל/ קשת נמוכה בכף הרגל, עשוי להציג אחד או כמה מהסימפטומים הבאים, בעת קפיצות במַקום*:
*חשוב מאוד לבדוק את הקפיצות במַקום, ולא בהתקדמות! עמדת המוצא לביצוע המבדק הינה עמידה סטטית למשך 2-3 שניות על רגל אחת, מבלי להישען על רהיט או קיר…
קריסה פנימה של כף הרגל עשויה להסית את כף הרגל ואת הגוף כולו הצידה (מדיאלית) בעת קפיצה על רגל אחת במַקום. כלומר, הילד ינוע לכיוון השפה הפנימית של הרגל עליה קופץ (במילים אחרות, הילד עשוי לסיים סדרת קפיצות במַקום* על רגל ימין בתזוזה ו/או איבוד שיווי משקל לכיוון צד שמאל ולהיפך..),
המומנט הפיזיקלי הסיבובי של הקרסול בעת הפרונציה, עשוי לעבור אל עצם השוק (tibia) ולגרום לסיבוב של הגוף כולו נגד כיוון השעון בניתור על רגל ימין, או לסיבוב עם כיוון השעון בעת ניתורים על רגל שמאל (*/ **)
הילד יקשית את גופו הצידה, יסית את ראשו או כתפיו לכיוון השפה החיצונית של כף הרגל עימה הוא קופץ, לצורך איזון מומנטים פיזיקלי,
- 'התנתקות מדומה'- קפיצה על שתי הרגליים או רגל אחת ללא התנתקות אמיתית מהקרקע, אלא ניתוק/ הגבהת עקב מהרצפה ועלייה על כריות כפות הרגליים ו/או הבהונות בלבד!
- 'התנתקות חלקית'- חשוב לדעת, קפיצה נכונה מבחינה ביומכנית על שתי רגליים או על רגל אחת, אמורה לבוא לידי ביטוי במנח המכוּנה plantarflexion (פוינט) בקרסוליים (או בקרסול הרגל המנתרת) בעת שהילד התנתק ושוהה באוויר (בשיא הגובה). אצל ילדים בעלי קריסה של הקרסול/ קריסה של כף הרגל, נראה רגל הממריאה/ מתרוממת מהקרקע במצב מקביל לרצפה (או מצב ביניים, שאינו פוינט מובהק). לידיעתכם, גם מצבי ביניים, כדוגמת פוינט חלקי מחייבים טיפול!
*בעיה נוספת, חמורה יותר מבחינה ביומכנית, היא שני מומנטים פיזיקליים החלים בו-זמנית ובכיוונים הפוכים, על שני הקצוות (פרוקסימלי ודיסטלי) של עצם השוק (tibia), דבר המגביר את עומסי הפיתול והגזירה, עומסים בעלי פוטנציאל שלילי על השלד וגם גיד אכילס. הסבר מדעי מפורט בסוגייה זו לרשותכם בהמשך הדף!
**קיימת עדיין הנחת יסוד שגויה ב- פיזיותרפיה לילדים ו- ריפוי בעיסוק לילדים, לפיה ילד המסתובב בעת קפיצות על רגל אחת במַקום, עושה זאת בשל קושי בתכנון תנועה (פרקסיס תכנון תנועה). כאמור, רובם המוחלט של המקרים בהם הילד מסתובב אגב קפיצות, מקורם למעשה ב- קריסת קרסול/ פלטפוס ברגל (כף רגל שטוחה טיפול/ טיפול בפלטפוס).
***חשוב לצפות בילד המבצע ניתורים על רגל אחת, ברגליים יחפות!
אחד ההסברים המדעיים* לשכיחות הגבוהה באוכלוסיה של פרונציה של כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסה של כף הרגל/ קשת נמוכה בכף הרגל, מצוי במשטחים עליהם אנו דורכים. אם בעבר הרחוק, בני אדם הלכו יחפים על משטחים לא סלולים/ לא מרוצפים (לא ישרים) כדוגמת כורכר, סלעים, קרקע ובה אבנים קטנות/ קוצים וכו', הרי שכיום אנו דורכים/ הולכים בעיקר על משטחים אחידים וחלקים (רצפה/ פרקט..) עם נעליים נוחות. אז מה המשמעות?
ובכן, הליכה (רגליים יחפות) בתוואי שטח לא אחיד ובעל עצמים חדים, מגרה שתי מערכות חישה חשובות בכף הרגל, המערכת הטקטילית (מערכת המגע) ו- המערכת הפרופריוספטיבית (מערכת תחושה עמוקה), גירוי המעודד הפעלת שרירים שתפקידם הגבהת/ הרחקת מרכז כף הרגל מהקרקע (כדי להתרחק מהגורם המגרה/ המציק…), בדיוק אותם שרירים שאחראים על ייצוב הקשת האורכית של כף הרגל (medial longitudinal arch of the foot, ראו מידע נוסף בהמשך הדף..).
*מכיוון שחשיבה מדעית הינה חשיבה ביקורתית, להלן תיעוד היסטורי אותנטי המפחית את המיהמנות של ההשערה המדעית לעיל:
פרונציה של כף הרגל – אל תאשימו רק את הקידמה…
📌 ואגב, מידע בנושא פרונציה של כף הרגל אצל מבוגרים מתחיל בפסקה זו ולאורך הדף!
הבאנו את התמונה כתיעוד היסטורי ואותנטי (אמיתי) של יציבה לקויה ו- בעיות אורטופדיות אצל ילדים/ מבוגרים שחיו בארץ בראשית המאה הקודמת, לפני שבכלל מישהו חלם על מחשב, טאבלט, סמארטפון, נעלי ריצה מקצועיות או מסלול ריצה מודרני בספורטק העירוני. החבר'ה בתמונה מתועדים במרכזו של היישוב, עומדים על כורכר (משטח לא סלול). התמונה מהווה הוכחה לכך שישנם גורמים נוספים, מעבר לקדמה של ימינו להתפתחות בעיות אורטופדיות/ יציבה לקויה. ניתן למצוא בתמונה בעיות אורטופדיות בברך (רגלי איקס, פשיטת יתר בברך) ו-בעיות אורטופדיות בכף הרגל (פרונציה של כף הרגל, פלטפוס ברגל/ פלטפוס אצל ילדים) נוסף על בעיות יציבה (עמידה רפויה, קיפוזיס, לורדוזיס).
ובחזרה לענייננו, בסיס היציבות של הגוף כולו מתחיל בכף הרגל. עצם מרכזית בקומפלקס העצמות של כף הרגל ששמה talus נושאת למעשה את כל משקל הגוף! (ולמרבה האירוניה, זה בדיוק המקום בו קיימת אותה פרונציה/ קריסה עליה אנו מדברים, ממש מתחת לעצם זו) כל חיסרון ביומכני/ תשתית יציבתית לקויה/ בסיס רעוע בסגמנט חשוב זה יקשה על תפקוד הגוף בכל הקשור להתנתקות ויציבות!
צפוף לכם בעין? ההסבר לכך פשוט:
יש לנו פשוט המון להציע 🙂
מוטוריקל - בדיוק מה שחיפשתם, גם עבור פרונציה של כף הרגל!
חשוב להדגיש כי בעת הליכה או ריצה, קריסה של כף הרגל/ פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ מבוגרים (פרונציה מבוּקרת: בתזמון, משך ועוצמה נכונים) הינה דבר תקין וחיובי לצורך בלימת/ ספיגת זעזועים והתאמת מפרקי כף הרגל למשטח עליו אנו דורכים (פונקציה המכונה loose adaptor) והענקת כוח דוחף מאידך (יצירת תשתית ביומכנית מתאימה לשלב מאוחר יותר במחזור ההליכה, שלב ה- "toe off"), אותה פרונציה בכף הרגל (טבענו עבורה את השם "פרונציה פונקציונלית") בעת הליכה (שלב ה- mid stance) חשובה מאוד לצורך יצירת פוטנציאל ביומכני אנרגטי* המזין את רצף ההליכה (פרונציה שבעקבותיה תבוא תגובה ביומכנית חשובה עד מאוד המכונה: windlass mechanism of the foot ובאה לידי ביטוי בהרמת קשת כף הרגל). הדבר קשור באופן עקיף גם לעיקרון ביומכני של מעגל מתיחה-קיצור, לפיו רקמה אלסטית שנמתחת, שואפת לחזור למצבה המקורי (כמו גומי). מנגנון שימור אנרגיה דומה קיים ברקמות עמוד השדרה בעת הליכה ומסייע הן בחיסכון אנרגטי והן באסתטיקה של ההליכה (ראו: יציבה נכונה בהליכה).
*אם ניכנס מעט לעובי הקורה מבחינה מדעית, מספר גורמים אנטומיים-ביומכניים חוברים יחדיו כדי לסייע לכף הרגל לצאת/ לעבור משלב של אותה פרונציה פוקציונלית ל- סופינציה במפרק subtalar joint (שלב הדריכה המאוחרת/ Late stance):
- אותו 'windlass mechanism of the foot' המושג בעקבות כפיפה פסיבית (dorsi flexion) של הבוהן הגדולה (hallux במפרק MTP) בעת שמנתקים את העקב מהקרקע (hill off) והוא למעשה מתיחה של רקמה (plantar aponeurosis) המצויה בכף הרגל והמסייעת בשימור הקשת האורכית שלה (medial longitudinal arch of the foot). בעקבות אותה מתיחה, עצם העקב (calcaneus) המהווה את חלקה האחורי של כף הרגל (rear foot) מתקרבת לחלקה הקדמי (forefoot) ונוצר גיוס/ הרמה של קשת כף הרגל (medial longitudinal arch of the foot),
*windlass mechanism of the foot משמש גם כאחד הטסטים הקליניים לצורך אבחנה בין פרונציה בכף הרגל ל- פלטפוס ((אבחון פרונציה/ אבחון פלטפוס).
- אותה רקמה (plantar aponeurosis) המצויה בכף הרגל ומסייעת בשימור הקשת האורכית הפנימית שלה, מתחילה מבחינה אנטומית בעיקר בחלקה הפנימי (medial) של עצם העקב (calcaneus) ונאחזת בבסיסי הבהונות, כיווץ/ העלאת המתח באותה רקמה יוצר סיבוב פנימה (inversion) של עצם העקב, ובעקבות כך נוצרת סופינציה (ההיפך מאותה פרונציה שזה עתה היתה דומיננטית) במפרק subtalar joint.
- גם קבוצת שרירי Triceps surae – שרירי התאומים והסוליה (gastrocnemius-soleus) נאחזים ומייצרים כוחות משיכה בחלק הפנימי של כף הרגל (מדיאלית לציר subtalar joint) דבר המוביל לסיבוב פנימה (inversion) במפרק subtalar joint בעת דחיפת הקרקע (push off) והרמת העקב במנח זה (inversion) ביחס לחלק הקדמי של כף הרגל.
- ראשית המגע עם הקרקע, בעת הנחת חלקו החיצוני של העקב (שלב הדריכה המוקדמת/ initial contact, ראו תמונה) והחזר הכוחות (Ground reaction force) היוצר "אפקט דומינו" שתחילתו הגדלת הפרונציה (מנח eversion) וסיבוב עצם השוק (tibia) פנימה וסופו בחזרה של כף הרגל למצב של "מנוף קשיח" (rigid lever) עם סופינציה וסיבוב עצם השוק כלפי חוץ, בעת שמשקל הגוף עובר אל השפה החיצונית של כף הרגל.
דריכה נכונה על כף הרגל/ הליכה נכונה כף רגל: התפלגות נכונה של משקל הגוף לאורך כף הרגל בעת הדריכה (שלב ה- Stance בהליכה). מתוך Saidoff & McDonough, 2002
מדרסים לקריסה, כן או לא?
ראינו אם כן, שפרונציה בכף הרגל במידה סבירה, מהווה מרכיב תנועתי פונקציונלי טבעי וחשוב עד מאוד (וליתר דיוק, קריטי!) הן מבחינה מוטורית (תנועתית-תפקודית), מבחינה יציבתית-אורטופדית, מבחינה אנרגטית ואף בריאותית (הפחתת עומסים ומניעת פציעות) מסיבות אלה בדיוק (וישנן נוספות) אנו מתנגדים באופן נחרץ לשימוש במדרסים!
ראו מידע נרחב בנושא שימוש במדרסים לקריסה לקראת סוף הדף!
דיברנו על פרונציה בעלת תרומה חיובית (הענקנו לה את השם "פרונציה פונקציונלית"). מאידך, יתר פרונציה עלולה לגרום לעומסי יתר מצטברים באיזור הפנימי של כף הרגל והקרסול וכלפי מעלה, לבירכיים לאגן וגם לגב. כך לדוגמא, ילדים בעלי קריסת קרסול פנימה עושים שימוש עודף בברכיים לצורך תנועה (דחיפת הגוף בריצה או בקפיצה וכיו"ב). עומס יתר על מפרקי הבירכיים עשוי לשחוק אותם לאורך זמן. בעיה נוספת הקשורה לבירכיים היא עומסי רוטציה (פיתול) המתהווים סביב הברך כתוצאה מסיבוב בכיוונים הפוכים של הירך והשוק (תוכלו ללמוד על כך בהמשך הדף בפסקה שכותרתה: "פרונציה בכף הרגל אצל ילדים/ כף רגל קורסת פנימה/ קריסת כף הרגל– מספר תרחישים אורטופדיים…").
קריסה של קשת כף הרגל/ כף רגל קורסת פנימה: קריסת כף הרגל נגרמת גם מחיסרון ביומכני של קבוצות השרירים בגפיים התחתונות. מבין קבוצות השרירים השונות המייצבות את מפרק subtalar joint (מצוי מתחת למפרק הקרסול) שני שרירים עיקריים (tibialis anterior ו- tibialis posterior) אחראים על מניעת יתר פרונציה, או באופן מדויק יותר, פועלים לאפשר 'פרונציה מבוקרת' בקרסול (פרונציה חיובית וקצובה בטווח ובזמן), נוסף על תפקוד חשוב של שרירים המעניקים תמיכה לקשת האורכית של כף הרגל, (כדוגמת *Flexor hallucis longus) ו- peroneus longus, שריר הפועל יחד עם tibialis posterior בפונקציה של "ערסול" (מלשון ערסל) החלק המרכזי-אחורי של כף הרגל ותמיכה בקשת האורכית (medial longitudinal arch).
בשל החשיבות האסטרטגית של שרירים אלה, אותם שרירים זוכים לחיזוק מדעי כחלק מרכזי ב- טיפול בפרונציה/ טיפול בקריסת קשת במוטוריקל, כפי שניתן לראות בהמחשה הבאה:
מידע חשוב נוסף בנושא החדשנות המדעית במוטוריקל ב- טיפול בפרונציה לרשותכם בהמשך הדף!
מקור התמונה: calais-germain,2013
במצבים של גמישות יתר בילדים, נדרש טונוס שרירים/ עבודת שרירים מאומצת יותר כגורם מייצב (חלופי) של המפרקים. טונוס שרירים נמוך אצל ילדים מקשה עוד יותר על המלאכה וגורם לאותו חוסר יציבות הנראה במפרקים.
*ואם אנו עוסקים בנושא של התנתקות מהקרקע (שיפור יכולת הניתור), אותו שריר חשוב, Flexor hallucis longus שהוזכר קודם, נחשב לכוח החזק הדוחף אותנו קדימה בעת הליכה, ריצה וגם קפיצה. ספרינטרים (אצנים/ רצים מהירים למרחקים קצרים, כדוגמת 100 מ') מהדקים את הבוהן הגדולה שלהם לרצפה בקו הזינוק (אדן הזינוק) כדי להפיק את כוח הדחיפה המירבי (תועלת מירבית) מאותו שריר..
◄ תופעה מדאיגה ומקוממת כאחת…
ילדים רבים מגיעים אלינו לאחר שעברו אבחון או טיפול ממושך בפיזיותרפיה/ אורטופדיה. חדשות לבקרים, אנו נתקלים בתופעה של אנשי מקצוע (פיזיותרפיסטים/ כירופרקטורים, בארץ וגם בחו"ל), אשר מסבירים להורים באופן מלוּמד לכאורה(*), שהעובדה שהילד שלהם מתקשה לקפוץ על רגל אחת או על 2 רגליים, מקורה בכך שאינו מעוניין להתנתק מהקרקע ("לא בא לו לקפוץ.."). ובכן, תחשבו על זה, האם גם ילד שאינו מדבר (בגיל שבו אמור כבר לדבר…) עקב קשיי שפה/ קשיי תקשורת (מסיבות שונות, בהן דיספרקסיה ורבלית/ אפרקסיה/ אפזיה/ סיבות רגשיות…) בוחר לשתוק סתם כך, מפני ש "לא בא לו לדבר"?
לקבוע שילד לא קופץ על רגל אחת או שתי רגליים מפני שלא מתחשק לו (לא בא לו לקפוץ) זה בדיוק אותו דבר כמו להדביק לילד פלסטר על הפה ולומר לו, "אל תדבר עכשיו" כי החלטנו שעדיין לא בא לך…
*היה ראוי יותר ומוסרי יותר, לו אותם אנשי מקצוע היו מודים שקיימת בעיה ושעל ההורים להיוועץ בגורם מקצועי שיש בידו מענה.
הדבר מקומם אותנו במיוחד, לאור העובדה שתנועה בגיל הרך והתנתקות מהקרקע באופן ספציפי, מהוות דרך לביטוי עצמי/ שפת תקשורת משמעותית עם הסביבה, לעיתים אפילו יותר משפה ורבלית (דבוּרה). תוכלו לקרוא על כך בדף שיפור הניתור.
סיבה נוספת לדאגה שלנו, נעוצה בעובדה שאחוז גבוה במיוחד מהילדים שאינם מסוגלים לקפוץ על שתי רגליים או על רגל אחת באופן חופשי, סובלים גם מ- קריסת קרסול פנימה. ילד הסובל מ- קריסה בכף הרגל ונוטל חלק בפעילות גופנית (גם פעילות גופנית מתונה כדוגמת הליכה או ריצה קלה**), עלול לפתח פציעות אורטופדיות שונות עם הזמן.
**אחוז גבוה מהילדים בעלי קריסה בכפות הרגליים, מצליחים בכ"ז להתנתק באופן כזה או אחר מהקרקע, תוך שימוש באדפטציות (פיצויים ביומכניים) בעלות פוטנציאל שלילי ומזיק למפרקים ולמבנים נוספים ודווקא ילדים אלו, נמצאים בקבוצת סיכון לסבול מפציעות אורטופדיות. תוהים מדוע? כל המידע בדף הנוכחי.
אנו במוטוריקל, רואים חשיבות קריטית ביכולת התנתקות מהקרקע אצל ילדים, כבר בגיל הרך, ומביאים לכם ידע מדעי חדשני והמון, המון תקווה 🙂
